FAQ Category: השוואות בין תרופות

הקצרה? לא ממש.
הארוכה? יש תוספים ושיטות שעשויות להועיל – אבל אף אחת מהן לא מחליפה טיפול תרופתי יעיל במקרים של ADHD שמפריע לתפקוד יומיומי.

מה נחשב "טבעי"?
אומגה 3 (EPA גבוה) – נמצאה במחקרים כמועילה במידה מסוימת לשיפור ריכוז, במיוחד אצל ילדים.

מגנזיום, אבץ, ברזל – חסרים בהם עלולים להחמיר תסמיני קשב. תיקון חסר יכול לעזור, אבל זה לא טיפול בפני עצמו.

צמחי מרפא – כמו רודיולה, ג'ינסנג, גינקו בילובה – עם השפעה אפשרית על עירנות או ויסות רגשי, אבל בלי בסיס מדעי חזק.

טיפולים משלימים – כמו נוירופידבק, תרגול נשימתי, תזונה מותאמת – לפעמים תורמים כחלק מטיפול רחב.

אז למה אנשים בכל זאת מחפשים תחליפים טבעיים?
כי יש חשש.
מלהיות "תלוי בכדור", ממה אחרים יחשבו, מההשפעה על האישיות, מהתופעות לוואי.
וזה לגיטימי לגמרי.
אבל לפעמים הפחד מהתרופה גובה מחיר גבוה יותר מאשר השימוש בה – במיוחד כשאדם לא מצליח לתפקד, מתוסכל, מותש, ושוקע בדחיינות או רגשי אשמה.

אז מה כן?
טבעי ≠ לא מזיק

תרופתי ≠ לא טבעי
הגישה הנכונה היא כזו שבודקת מה עובד – ומוכנה לשלב בין עולמות.
הרבה אנשים משלבים מינון נמוך של תרופה עם תזונה טובה, פעילות גופנית ותרגול מנטלי – ומגיעים לתפקוד מעולה, בלי להרגיש "על כדור".

שתי התרופות מבוססות על אמפטמינים ומשמשות לטיפול בהפרעת קשב, אבל הן שונות באופן הפעולה, בתחושת ההשפעה ובמנגנון השחרור.

אדרל XR (Adderall XR)
שילוב של ארבעה מלחים של אמפטמין, בשחרור מושהה.

מתחיל להשפיע יחסית מהר (30–60 דקות).

נמשך בין 8 ל־12 שעות, תלוי בגוף ובמינון.

נוטה להיות מורגש חזק יותר, עם שיא השפעה ברור באמצע היום.

תחושת ההשפעה של אדרל XR יכולה להיות "חדה" – מיקוד ברור, אבל לפעמים גם דריכות, מתח או ירידה בתיאבון.
אצל חלק מהמטופלים הוא עלול לגרום לנפילה רגשית או עייפות חדה כשנגמרת ההשפעה (Rebound).

ויואנס (Vyvanse)
תרופה "חכמה" יותר, מבחינת מנגנון: היא חומר לא פעיל (Lisdexamfetamine) שהופך לאמפטמין רק כשהכבד מפרק אותו.

השחרור שלה הדרגתי מאוד, ולכן ההשפעה יציבה יותר לאורך זמן.

מחזיקה בדרך כלל 10–14 שעות.

פחות קפיצות, פחות עליות וירידות, פחות שיאים קיצוניים.

אצל הרבה מטופלים התחושה עם ויואנס היא פחות "סוחפת" ויותר מאוזנת – מיקוד בלי התרסקות. מצד שני, היא לפעמים חלשה מדי עבור מי שצריך בוסט מהיר וחד בבוקר.

מה עדיף?
למי שצריך יום עבודה ארוך ויציב, בלי דרמה – ויואנס.

למי שזקוק לתגובה חזקה ומהירה, כמו לקראת מבחן או משימה ממוקדת – אדרל עשוי להרגיש מדויק יותר.

הבחירה תלויה גם בשאלה:
איך אתה מגיב לתרופות ממריצות באופן כללי? האם אתה רגיש לתחושת סטרס? האם אתה נוטה לחרדה או למתח פיזי?
וגם: מה התקציב שלך – כי ויואנס לא תמיד כלול בסל התרופות, ולרוב יקר יותר.

בשורה התחתונה – ההבדל המרכזי הוא באיכות התחושה וביכולת של התרופה להשתלב באורח החיים שלך.
אין "טובה יותר" – יש "מתאימה יותר".

אין תשובה אחת.
יש אנשים שאומרים: "עם ריטלין הייתי עצבני, עם אטנט סוף־סוף הצלחתי להתרכז בלי להרגיש שאני על כדור".
ויש גם הפוך: "ריטלין נתן לי פוקוס נקי, אטנט עשה לי דופק מהיר ותחושת לחץ".

מה שקובע הוא התגובה האישית שלך לחומר הפעיל.
ריטלין מבוסס על מתילפנידאט, אטנט על אמפטמינים – שניהם ממריצים, אבל הם פועלים במסלולים שונים במוח, ולכל אחד מהם פרופיל שונה של עוצמה, משך ותופעות לוואי.

תופעות הלוואי האפשריות (שנפוצות לשני הסוגים):
חוסר תיאבון

יובש בפה

קושי להירדם

דופק מהיר או לחץ דם גבוה

עצבנות או רגישות רגשית

כאבי בטן, בחילה קלה

אבל – אצל כל אדם זה מרגיש אחרת.
למשל:

יש כאלה שריטלין גורם להם להיות דרוכים מדי, כאילו הגוף "מוחזק בכוח" – ואז אטנט מרגיש להם רך יותר.

אחרים חווים עם אטנט רגישות רגשית או חוסר שקט פנימי – ואז ריטלין נותן תחושת שליטה מנטלית טובה יותר.

מה עושים אם יש תופעות לוואי?
קודם כל – לא נבהלים. הרבה תופעות חולפות אחרי כמה ימים של הסתגלות.

בודקים אם זה עניין של מינון – לפעמים המינון פשוט גבוה מדי.

אפשר לעבור לתרופה אחרת – ריטלין, אטנט, ויואנס, קונצרטה… יש מספיק אופציות.

לפעמים משלבים עם עזרים טבעיים או התנהגותיים – כדי להקטין מינון ולהפחית תופעות.

אז מי פחות "בעייתי"?
אטנט לא נחשב קל יותר מריטלין, וגם לא להיפך.
הכל תלוי בגוף שלך, בקצב הספיגה, בנוירוכימיה האישית שלך – ובעיקר: כמה זה עוזר לך לתפקד בלי לפגוע בתחושה שלך עם עצמך.

התרופה עם משך ההשפעה הארוך ביותר כיום היא ויואנס (Vyvanse) – שמחזיקה לרוב 10 עד 14 שעות, עם התחלה איטית ושחרור מאוד יציב לאורך היום.
אחריה נמצאות:

אטנט XR – לרוב 10–12 שעות

קונצרטה – סביב 8–10 שעות

ריטלין LA – כ־6–8 שעות

ריטלין רגיל / אטנט קצר – 3–4 שעות בלבד

אבל חשוב להבין:
מה שכתוב בעלון זה לא בהכרח מה שקורה בפועל.
שני אנשים יכולים לקחת את אותה התרופה, באותו מינון – ולאחד היא תחזיק 12 שעות ולשני 6.
הבדל בספיגה, משקל גוף, קצב חילוף חומרים, תזונה, שעות שינה ורגישות נפשית – כל אלה משפיעים על משך ההשפעה בפועל.

ומה עם ה"שחרור" מהתרופה?
אחד הדברים שהכי משפיעים על החוויה זה איך התרופה "יורדת".
– יש תרופות שנגמרות בבת אחת, ואז מגיעה עייפות או רגישות ("ריבאונד")
– ויש כאלה שנגמרות בהדרגה בלי קפיצה דרמטית בתחושה
ויואנס, למשל, נחשבת יציבה גם מבחינת הסיום שלה – וזה יתרון משמעותי למי שסובל מנפילות רגשיות כשאחרות מתפוגגות.

אם יש צורך בכיסוי יומי ארוך, או בהפחתת תנודות קיצוניות לאורך היום – עדיף לעבוד עם תרופה ארוכת טווח, או עם שילוב שמתוזמן היטב.
אבל חשוב להבין: יותר זמן ≠ יותר טוב.
אם הגוף מגיב טוב לתרופה קצרה – זה יכול להיות הפתרון הכי מדויק.

שתי התרופות מכילות את אותו חומר פעיל – מתילפנידאט (Methylphenidate) – אבל אופן השחרור שלהן שונה לגמרי, וההבדל הזה משפיע גם על התחושה, גם על משך ההשפעה, וגם על מידת ההתאמה למטופלים שונים.

ריטלין רגיל (Immediate Release)
מתחיל לפעול תוך 30–45 דקות

משך ההשפעה: בערך 3–4 שעות

מגיע בשמות כמו "ריטלין", "ריטלין 10"

היתרון: אפשר לתזמן אותו בצורה מדויקת, למשל לפני מבחן או משימה חשובה.
החיסרון: דורש לרוב 2–3 מנות ביום, מה שעלול להוביל לתנודות במצב הרוח או לעייפות כשזה מתפוגג.

ריטלין LA (Long Acting)
גם הוא מבוסס על מתילפנידאט, אבל עם מנגנון שחרור כפול: חצי מהמינון משתחרר מיד, והחצי השני רק כעבור כמה שעות.

משך ההשפעה: 6–8 שעות

לרוב נלקח פעם אחת ביום בבוקר

היתרון: כיסוי מתמשך לאורך יום לימודים או עבודה בלי צורך לקחת עוד כדור בצהריים.
החיסרון: פחות גמיש – אם הייתה תגובה לא טובה, אי אפשר "לכבות" את התרופה באמצע היום.

אז מה עדיף?
למי שצריך ריכוז לפרקי זמן קצרים, או רוצה שליטה מלאה על הזמנים – ריטלין רגיל.

למי שמחפש פוקוס יציב לאורך שעות – ריטלין LA.

לפעמים משלבים: ריטלין LA בבוקר, וריטלין קצר אחרי הצהריים להמשך כיסוי.

חשוב לדעת: התחושה האישית מהתרופה שונה בין אנשים – לא רק לפי משך ההשפעה אלא גם לפי תחושת שקט, חדות, או תופעות לוואי. אם LA לא מרגיש טוב – אפשר לחזור לקצר ולהתאים זמנים.

הבחירה בתרופה להפרעת קשב היא לא טכנית – היא תהליך של התאמה אישית.
התרופות אמנם עוזרות לריכוז, אבל התחושה שהן יוצרות בגוף ובמוח שונה מאדם לאדם. מה שעושה למישהו שקט ומיקוד, עלול לעשות לאחר תחושת לחץ או ניתוק.

הנה ההבדלים המרכזיים:

ריטלין (Methylphenidate)
התרופה הוותיקה ביותר, זמינה בגרסאות קצרות וארוכות.
פועלת מהר יחסית, מורגשת חזק יותר, ובעלת אופי “ממוקד” – מתאימה למי שצריך פוקוס חד לאורך פרק זמן מוגדר.
עבור חלק מהאנשים היא מרגישה “מכאנית” מדי – חדות עם פחות רגש, או נפילה חדה כשההשפעה נגמרת.

אטנט (Amphetamine Salts)
תרופה ממשפחת האמפטמינים. התחושה שלה אחרת – לעיתים פחות דרמטית, אבל יותר “זורמת”.
עבור רבים היא מאפשרת ריכוז ממושך בלי תחושת סטרס. אחרים דווקא מרגישים איתה חוסר שקט פנימי או גירוי יתר.
מגיעה בגרסה קצרה וארוכה (XR), ויש אנשים שעבורם היא פשוט “מרגישה יותר נכון”.

ויואנס (Vyvanse)
תרופה ארוכת טווח עם שחרור הדרגתי. היא מתחילה לפעול לאט יותר, אבל נותנת ריכוז יציב לאורך 10–14 שעות.
מכיוון שהיא מופעלת בכבד (ולא במערכת העיכול), ההשפעה שלה נחשבת חלקה יותר – פחות עליות וירידות.
מתאימה במיוחד למי שזקוק ליום שלם של תפקוד, או למי שרגיש לשיאים חדים של תרופות אחרות.

אז איך באמת בוחרים?
בדרך כלל מתחילים מתרופה אחת, במינון נמוך, ורואים איך הגוף מגיב. אם יש תופעות לוואי – לא מוותרים מיד, אלא בודקים התאמות. אם אין אפקט – לפעמים פשוט מדובר בחומר לא מתאים.

הבחירה מושפעת גם ממה חשוב לך:

יציבות? → אולי ויואנס.

פעולה מהירה? → אולי ריטלין קצר.

תגובה רכה בגוף? → אולי אטנט XR.

גם התזמון חשוב: האם אתה צריך כיסוי לימודי? כיסוי של עבודה? ערב פנוי?
רופאים טובים לא “רושמים ריטלין”, אלא בודקים יחד איתך איך נראה היום שלך ומה קורס – ואז מתאים את הטיפול.

שלושתן תרופות ל־ADHD, אבל הן מבוססות על חומרים שונים, משפיעות באופן שונה בגוף, ומרגישות אחרת למטופלים.

ריטלין (Methylphenidate), אטנט (Dexamphetamine) ואדרל (Amphetamine salts) שייכות כולן למשפחת הסטימולנטים – תרופות מעוררות שמגבירות ריכוז, ערנות ושליטה בדחפים.
עם זאת, כל אחת מהן פועלת במסלול נוירולוגי קצת שונה, ולכן התחושה שהן יוצרות יכולה להיות מאוד שונה מאדם לאדם.

ריטלין היא הנפוצה ביותר בארץ, ונחשבת לקו ראשון. היא מגיעה בכמה גרסאות – קצרות (ריטלין רגיל), בינוניות (LA), וארוכות טווח (כמו קונצרטה).

אטנט מבוססת על חומר אחר (דקסאמפטמין) ונחשבת "חלקה יותר" עבור חלק מהמטופלים – עם פחות תנודות בתחושת המיקוד.

אדרל פחות נפוצה בארץ, ומשלבת כמה סוגי אמפטמין. יש שמרגישים איתה ריכוז חד מאוד, אבל גם יותר תופעות לוואי.

כל אחד מגיב אחרת. אין תרופה "הכי טובה" – יש תרופה הכי מתאימה, בהתאם לתגובה האישית, למינון, ולאורך ההשפעה שנדרש.