מהו אטנט?
אטנט הינו השם המסחרי של תרופה המכילה שילוב של מלחים של אמפטמין. התרופה משמשת בעיקר לטיפול בהפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) וכן בנרקולפסיה (הפרעת שינה המתבטאת בהתקפי שינה פתאומיים).
בישראל, אטנט ניתן לרוב כאשר יש תופעות לוואי או חוסר תגובה לטיפול בריטלין (מתילפנידאט). התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית ומגבירה את פעילות הנוירוטרנסמיטרים דופמין ונוראדרנלין במוח.
חשוב לדעת: השם "אטנט" משמש בישראל, אך במדינות רבות, כולל ארה"ב וקנדה, התרופה נמכרת תחת השם המסחרי "אדרל" (Adderall). למעשה, מדובר באותה תרופה – עם אותם מרכיבים פעילים, אך תחת שמות מסחריים שונים. לעיתים קרובות מטופלים בישראל שומעים או קוראים על "אדרל" ומדובר פשוט בגרסה בינלאומית של אטנט.
הרכב התרופה
אטנט מכיל שילוב של ארבעה מלחי אמפטמין:
- אמפטמין אספרטט מונוהידראט
- אמפטמין סולפאט
- דקסטרואמפטמין סקרינאט
- דקסטרואמפטמין סולפאט
שילוב זה כולל תרכובות דקסטרו (D-amphetamine) ולבו (L-amphetamine) ביחס של 3:1, ומאפשר פעילות ארוכת טווח ויציבה יותר מאשר אמפטמין בודד.
התוויות רפואיות ושימושים
אטנט משמש בעיקר לטיפול ב:
- הפרעת קשב וריכוז (ADHD) – הטיפול העיקרי והנפוץ ביותר, משפר את יכולת הריכוז, מפחית היפראקטיביות ואימפולסיביות.
- נרקולפסיה – מסייע בהפחתת התקפי שינה פתאומיים.
יש לציין כי בישראל, אטנט מאושר בעיקר לטיפול ב-ADHD ונחשב לרוב כקו טיפול שני, לאחר ניסיון בתרופות אחרות כמו ריטלין או קונצרטה.
מנגנון פעולה
אטנט פועל על מערכת העצבים המרכזית בדרכים הבאות:
- הגברת שחרור נוירוטרנסמיטרים – בעיקר דופמין ונוראדרנלין מתאי עצב.
- עיכוב ספיגה מחדש של נוירוטרנסמיטרים אלה, מה שמגביר את ריכוזם במרווח הסינפטי.
- עיכוב פעילות האנזים מונואמין אוקסידאז – האחראי על פירוק נוירוטרנסמיטרים.
התוצאה היא שיפור בקשב, בריכוז, בתכנון ובארגון, וכן הפחתה בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות אצל אנשים עם ADHD.
מינון ואופן שימוש
המינון של אטנט נקבע באופן אישי בהתאם לגיל המטופל, חומרת התסמינים, ותגובה לטיפול. התרופה קיימת במספר צורות:
אטנט רגיל (שחרור מיידי):
- ילדים (גיל 6-12): המינון ההתחלתי המקובל הוא 5 מ"ג פעם או פעמיים ביום. ניתן להעלות בהדרגה עד 30 מ"ג ליום, בהתאם לצורך.
- מתבגרים (גיל 13-17): המינון ההתחלתי הוא לרוב 10 מ"ג ליום, וניתן להעלות עד 40 מ"ג ליום.
- מבוגרים: המינון ההתחלתי הוא לרוב 5-10 מ"ג, עם אפשרות להעלאה הדרגתית עד 60 מ"ג ליום במקרים קיצוניים, אך בדרך כלל לא עולים על 40 מ"ג ליום.
אטנט XR (שחרור מתמשך): מאפשר נטילה פעם ביום. המינון ההתחלתי לרוב זהה לזה של אטנט רגיל, אך הטווח הוא בין 5-30 מ"ג ליום.
הנחיות חשובות לשימוש:
- יש ליטול את התרופה בבוקר, כדי למנוע הפרעות שינה.
- אטנט XR ניתן לבלוע בשלמותו או לפתוח את הכמוסה ולפזר את התוכן על מזון רך.
- יש לקחת את התרופה בזמנים קבועים.
- אין להפסיק את הטיפול באופן פתאומי ללא התייעצות עם רופא.
- צריכת מזון עשיר בחומציות (כמו מיצי פירות) עלולה להפחית את יעילות התרופה.
אטנט תופעות לוואי לטווח ארוך
אטנט עלול לגרום למספר תופעות לוואי:
תופעות לוואי שכיחות (מעל 10%):
- אובדן תיאבון וירידה במשקל
- נדודי שינה
- עצבנות וחרדה
- כאבי ראש
- יובש בפה
- עלייה בלחץ דם ובדופק
תופעות לוואי פחות שכיחות (1-10%):
- סחרחורת
- טשטוש ראייה
- עצירות או שלשול
- בחילה
- כאבי בטן
- שינויים במצב הרוח
- טיקים או תנועות לא רצוניות
- פריחה
- הזעה מוגברת
תופעות לוואי נדירות אך חמורות:
- הפרעות קצב לב
- עלייה חמורה בלחץ דם
- התקפי חרדה או פסיכוזה
- תסמונת סרוטונין (נדיר מאוד, בעיקר בשילוב עם תרופות אחרות)
- אלרגיה
- הגבלת זרימת דם (איסכמיה) לאצבעות הידיים והרגליים
בילדים, תופעת לוואי נוספת שיש לעקוב אחריה היא עיכוב בגדילה, אם כי לרוב מדובר בתופעה זמנית וחולפת לאחר הפסקת הטיפול.
אטנט התוויות נגד והתראות
אטנט אינו מומלץ לשימוש במקרים הבאים:
- רגישות יתר לאמפטמינים או למרכיבים אחרים בתרופה.
- מחלות לב וכלי דם כגון: יתר לחץ דם חמור, מחלת לב כלילית, אי ספיקת לב, הפרעות קצב, היסטוריה של התקף לב או שבץ מוחי.
- תת פעילות של בלוטת התריס (Hyperthyroidism).
- גלאוקומה (לחץ תוך עיני מוגבר).
- מצבים פסיכיאטריים כגון: אגיטציה חמורה, היסטוריה של התמכרות לחומרים ממכרים, טיקים מוטוריים או תסמונת טורט, פסיכוזה.
- הריון והנקה (יש להתייעץ עם רופא).
- שימוש ב-14 הימים האחרונים בתרופות מסוג MAOIs (מעכבי מונואמין אוקסידאז).
אינטראקציות עם תרופות אחרות
אטנט עלול להגיב עם מספר תרופות, לכן חשוב ליידע את הרופא על כל התרופות הנלקחות:
- מעכבי MAO
- תרופות נוגדות דיכאון (SSRI/SNRI)
- תרופות להורדת לחץ דם
- תרופות אנטי-פסיכוטיות
- תרופות לוויסות חומציות הקיבה
- תרופות משתנות (דיורטיקה)
- תרופות עם השפעה על מערכת העצבים המרכזית (כגון אלכוהול, אופיואידים, תרופות להרגעה)
פוטנציאל התמכרות ושימוש לרעה
אטנט (או אדרל) היא תרופה בעלת פוטנציאל התמכרות גבוה. שימוש ממושך או לא מפוקח עלול להוביל לתלות פיזית או פסיכולוגית. לכן:
- יש לקחת את התרופה בדיוק לפי הוראות הרופא.
- אין להעלות מינון או לשתף עם אחרים.
- יש לאחסן במקום בטוח.
- הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה.
שימוש באוכלוסיות מיוחדות
הריון והנקה:
- הריון: קטגוריה C – יש לשקול סיכון מול תועלת.
- הנקה: אמפטמינים מופרשים בחלב אם – מומלץ להימנע.
ילדים:
- מאושר לשימוש מגיל 6 ומעלה, עם מעקב על גדילה.
קשישים:
- עלולים להיות רגישים יותר להשפעות לבביות – נדרש מינון התחלתי נמוך.
מידע רוקחי:
- טבליות: 5 מ"ג עד 30 מ"ג.
- XR: 5 מ"ג עד 30 מ"ג.
- אחסון בטמפרטורת חדר.
- שמות נוספים: אטנט, אדרל, מיקסד אמפטמין סולטס.
אטנט לעומת תרופות אחרות ל-ADHD:
- לעומת ריטלין: אטנט (אדרל) נחשב לעיתים לבעל השפעה ממושכת וחזקה יותר.
- לעומת סטרטרה: סטרטרה אינה ממריצה, פועלת באיטיות אך פחות ממכרת.
הערות קליניות נוספות:
- ניטור קבוע: דופק, לחץ דם, משקל, מצב נפשי.
- חופשות מתרופה: לעיתים נהוג להפסיק בסופי שבוע.
- הפסקה הדרגתית בלבד.
- בדיקות לב: מומלצות לפני התחלת טיפול.
- שיפור באורח חיים תורם ליעילות התרופה.
סיכום: אטנט, או בשמה הבינלאומי אדרל, היא תרופה ממריצה יעילה לטיפול ב-ADHD ונרקולפסיה. חשוב להבין כי מדובר באותה תרופה תחת שמות שונים במדינות שונות. עם טיפול נכון ומעקב רפואי, התרופה יכולה להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים ובתפקוד היום-יומי.