אבחון קשב וריכוז במבוגרים: המדריך המקיף ביותר ברשת

מבוא לאבחון קשב וריכוז במבוגרים

הפרעת קשב וריכוז (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) נתפסה בעבר כהפרעה המאפיינת בעיקר ילדים, אך כיום קיימת הבנה רחבה שההפרעה ממשיכה לתוך הבגרות אצל רבים מהמאובחנים בילדותם. יתרה מכך, ישנם מבוגרים רבים שלא אובחנו בילדותם וחיים עם התסמינים ללא אבחנה או טיפול מתאים.

מחקרים עדכניים מראים כי כ-8% מהאוכלוסייה הבוגרת מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז, כאשר רבים מהם לא מאובחנים כראוי. אבחון מדויק במבוגרים מציב אתגרים ייחודיים, שכן התסמינים עשויים להתבטא באופן שונה מאשר בילדות והם חופפים לעיתים עם הפרעות נפשיות אחרות.

מאמר זה סוקר את תהליך האבחון של הפרעת קשב וריכוז במבוגרים, כולל הכלים המקצועיים המשמשים לאבחון, האתגרים הייחודיים באבחון מבוגרים, והמשמעויות של האבחון עבור המטופל.

 

ההכרה בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים: פתח להבנה ולשינוי

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) במבוגרים היא מצב נוירו-התפתחותי שלעתים קרובות נותר בלתי מאובחן, למרות השפעתו המשמעותית על איכות החיים. אבחון נכון של ההפרעה במבוגרים חיוני מאחר שהוא מספק הסבר לקשיים ארוכי-טווח בתחומים כמו ארגון, ניהול זמן, שליטה בדחפים וקשב ממוקד. ללא אבחון, רבים סובלים בשקט ומפתחים תחושות כישלון, חרדה ודיכאון, מבלי להבין שהקשיים שלהם נובעים מהפרעה ביולוגית שניתן לטפל בה. האבחון פותח דלת להבנה עצמית טובה יותר ומאפשר גישה לטיפולים מתאימים, תמיכה וכלים להתמודדות.

טיפול בהפרעת קשב במבוגרים: מפתח לשיפור משמעותי באיכות החיים

טיפול יעיל בהפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים יכול לשנות חיים ולהוביל לשיפור דרמטי בתפקוד ובאיכות החיים. הטיפול המקיף כולל לרוב שילוב של התערבויות תרופתיות, טיפול פסיכולוגי כמו CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) המותאם להפרעת קשב, ואסטרטגיות לניהול חיי היומיום. מבוגרים שמקבלים טיפול מדווחים על שיפור בביצועים בעבודה, במערכות יחסים, בניהול כספי ובתחושת המסוגלות העצמית. חשוב להדגיש שגם בגיל מבוגר, לעולם לא מאוחר מדי לקבל אבחון וטיפול, וההשפעה החיובית של התערבות מתאימה יכולה להיות מיידית ומשמעותית.

 

התסמינים של הפרעת קשב וריכוז במבוגרים

קשיי קשב

  • קושי בהתמקדות בפרטים – טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב בעבודה או בפעילויות אחרות
  • קושי בשמירה על קשב – התקשות בשמירה על ריכוז במטלות או בפעילויות פנאי
  • מראה כאילו אינו מקשיב – קושי להקשיב לשיחה ישירה
  • אי-מילוי הוראות – קושי לעקוב אחר הוראות ולהשלים מטלות
  • קושי בארגון – בעיות בניהול מטלות ופעילויות באופן מסודר
  • הימנעות ממטלות הדורשות מאמץ מנטלי – סלידה ממטלות הדורשות ריכוז ממושך
  • איבוד חפצים – איבוד תכוף של פריטים נחוצים לפעילויות או למטלות
  • הסחה קלה – הסחת דעת קלה מגירויים חיצוניים או ממחשבות
  • שכחנות – שכחה בפעילויות יומיומיות

היפראקטיביות ואימפולסיביות

  • תנועתיות יתר – אי-שקט, תנועתיות או נקישות ברגליים או בידיים
  • קושי לשבת במקום – קימה ממקומות ישיבה כשמצופה להישאר יושב
  • תחושת אי-שקט – תחושה סובייקטיבית של מתח פנימי או אי-שקט
  • קושי בפעילויות שקטות – קושי לעסוק בפעילויות פנאי בשקט
  • "מונע על ידי מנוע" – תחושה של פעילות מתמדת
  • דיבור מופרז – דיבור רב מדי במצבים חברתיים
  • פליטת תשובות – מתן תשובות לפני שאלה הושלמה
  • קושי להמתין לתור – קושי להמתין בתור או לחכות בסבלנות
  • הפרעה לאחרים – התפרצות לשיחות או פעילויות של אחרים

חשוב לציין כי במבוגרים, התסמינים עשויים להתבטא באופן שונה מאשר בילדים. למשל, היפראקטיביות פיזית עשויה להפוך לתחושת אי-שקט פנימי, ואילו קשיי קשב עשויים להתבטא בקשיים בניהול זמן, בארגון וביכולת לסיים מטלות.

תהליך האבחון

הערכה ראשונית

תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל בפנייה לרופא משפחה, נוירולוג, פסיכיאטר או פסיכולוג מומחה. ההערכה הראשונית כוללת:

  1. תשאול מקיף – שיחה על התסמינים הנוכחיים והקשיים בתפקוד היומיומי
  2. היסטוריה רפואית – בדיקת מחלות גופניות או נפשיות קודמות
  3. היסטוריה התפתחותית – מידע על ההתפתחות בילדות והתבגרות
  4. היסטוריה משפחתית – בירור אם יש בני משפחה עם הפרעת קשב וריכוז (ההפרעה נוטה להיות תורשתית)
  5. סקירת תפקוד – בחינת התפקוד בתחומי החיים השונים: עבודה, לימודים, יחסים בינאישיים וכו'

כלי אבחון מקצועיים

לאחר ההערכה הראשונית, מומחים משתמשים במגוון כלים לאבחון מדויק:

שאלונים ומדדים סטנדרטיים

  • שאלון ASRS (Adult ADHD Self-Report Scale) – שאלון סינון עצמי המפותח על ידי ארגון הבריאות העולמי
  • שאלון CAARS (Conners' Adult ADHD Rating Scales) – מודד מגוון תסמינים באמצעות דיווח עצמי ודיווח של אחרים
  • שאלון BRIEF-A (Behavior Rating Inventory of Executive Function – Adult) – מעריך תפקודים ניהוליים במבוגרים
  • שאלון DIVA (Diagnostic Interview for ADHD in Adults) – ראיון אבחוני מובנה להפרעת קשב וריכוז במבוגרים
  • שאלון BAARS-IV (Barkley Adult ADHD Rating Scale-IV) – מודד תסמינים נוכחיים וילדותיים של הפרעת קשב וריכוז

מבחנים נוירופסיכולוגיים

  • מבחני CPT (Continuous Performance Tests) – בוחנים קשב מתמשך וכוללים מבחנים כמו:
    • T.O.V.A (Test of Variables of Attention)
    • MOXO
    • BRC (Conners' CPT)
  • מבחן STROOP – מודד יכולת עיכוב תגובות ויכולת לסנן מידע לא רלוונטי
  • מבחני WISC/WAIS – מבחני אינטליגנציה המספקים מידע על תפקודים קוגניטיביים
  • Wisconsin Card Sorting Test – מעריך גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות לשינויים
  • Tower of London – בוחן יכולות תכנון וארגון

הדמיות מוחיות (במקרים מיוחדים)

  • MRI – לשלילת בעיות אורגניות במוח
  • QEEG (Quantitative EEG) – מפה חשמלית של פעילות המוח
  • SPECT/PET – סריקות המראות את זרימת הדם והפעילות המטבולית במוח

קריטריונים לאבחנה

בישראל, כמו במרבית העולם, האבחנה מבוססת על הקריטריונים של ה-DSM-5 (המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפשיות, מהדורה חמישית). לפי מדריך זה, על מנת לאבחן הפרעת קשב וריכוז במבוגרים, יש צורך ב:

  1. נוכחות של לפחות 5 תסמינים של קשב או היפראקטיביות/אימפולסיביות (לעומת 6 תסמינים בילדים)
  2. התסמינים קיימים לפחות 6 חודשים ברמה שאינה תואמת את רמת ההתפתחות
  3. התסמינים נוכחים לפני גיל 12 (אף שבמבוגרים לעיתים קשה לאשש זאת)
  4. פגיעה תפקודית בשני תחומי חיים לפחות (כגון עבודה, לימודים, יחסים בינאישיים)
  5. התסמינים אינם מוסברים טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת

אבחנה מבדלת

חלק חשוב בתהליך האבחון הוא שלילת הפרעות אחרות שתסמיניהן דומים:

  • הפרעות חרדה – חרדה כללית, הפרעה טורדנית כפייתית
  • הפרעות מצב רוח – דיכאון, הפרעה דו-קוטבית
  • הפרעות שינה – אפניאת שינה, נדודי שינה
  • בעיות רפואיות – בעיות בבלוטת התריס, אנמיה, מחלות נוירולוגיות
  • שימוש בחומרים ממכרים – אלכוהול, סמים, קפאין
  • הפרעות למידה – דיסלקציה, דיסקלקוליה
  • הפרעות אישיות – הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית

האתגרים באבחון מבוגרים

אבחון הפרעת קשב וריכוז במבוגרים מציב אתגרים ייחודיים:

אתגר ההיסטוריה

  • קושי בשחזור תסמיני הילדות – על פי הקריטריונים, התסמינים צריכים להיות נוכחים מהילדות, אך למבוגרים קשה לעיתים לזכור או לתאר את התנהגותם כילדים
  • היעדר תיעוד רפואי – במקרים רבים אין תיעוד מסודר מתקופת הילדות
  • היעדר עדים – קושי להשיג מידע ממקורות חיצוניים (הורים, מורים) על התנהגות בילדות

אתגר המהימנות

  • דיווח עצמי לא מדויק – קושי בהערכה עצמית של תסמינים
  • הטיה לכיוון חיובי – נטייה לחפש אבחנה כהסבר לקשיים
  • הטיה לכיוון שלילי – הכחשה או מזעור של תסמינים בשל סטיגמה

תחלואה נלווית

  • שכיחות גבוהה של הפרעות נלוות – עד 80% מהמבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים מהפרעה נפשית נוספת
  • טשטוש תסמינים – הפרעות כמו חרדה או דיכאון עשויות לטשטש את תמונת התסמינים של הפרעת קשב וריכוז
  • מעגל קסמים – הפרעת קשב וריכוז לא מטופלת עלולה להוביל לדיכאון וחרדה, ואלו מקשים על אבחון ההפרעה המקורית

אסטרטגיות פיצוי

  • מבוגרים מפתחים אסטרטגיות פיצוי – עם השנים, מבוגרים מפתחים דרכים להתמודד עם קשייהם, מה שעשוי להסוות תסמינים
  • בחירת סביבה מותאמת – בחירת מקצוע או סביבת עבודה שמתאימה לקשיים
  • תמיכה חיצונית – הסתמכות על אחרים (בני זו

 

תפקוד קוגניטיבי – השוואת תוספי תזונה מובילים בשוק הישראלי

תפקוד קוגניטיבי וביצועי מוח: ניתוח תוספי תזונה מובילים בשוק הישראלי

בעולם המודרני, שבו דרישות הריכוז והקשב הולכות וגדלות, רבים מחפשים דרכים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי שלהם באופן טבעי. מאמר זה סוקר חמישה תוספי תזונה מובילים בשוק הישראלי המיועדים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, ומשווה ביניהם על בסיס הרכב, יעילות מוכחת, זמן השפעה, עלות ותועלת.

הבנת תפקוד קוגניטיבי והגורמים המשפיעים עליו

תפקוד קוגניטיבי מתייחס למגוון רחב של יכולות מנטליות הכוללות למידה, זיכרון, קשב, ריכוז, קבלת החלטות, פתרון בעיות וחשיבה יצירתית. יכולות אלו הן המפתח להצלחה בלימודים, בעבודה ובחיי היומיום.

גורמים רבים משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי שלנו, ביניהם:

  • תזונה נכונה
  • שינה איכותית
  • פעילות גופנית
  • רמות מתח והורמונים
  • מצב בריאותי כללי

תוספי תזונה יכולים לסייע בתמיכה בתפקוד קוגניטיבי תקין, במיוחד בתקופות של עומס או כאשר יש קושי להקפיד על אורח חיים מאוזן.

  1. דופטן

הרכב ותכונות: דופטן הוא תוסף תזונה המכיל שילוב ייחודי של רכיבים פעילים המכוונים לתמיכה בתפקוד קוגניטיבי אופטימלי. המוצר מבוסס על מחקרים עדכניים בתחום הנוירוקוגניציה.

התוויות עיקריות:

  • שיפור תפקוד קוגניטיבי
  • הגברת ריכוז וקשב
  • תמיכה בזיכרון
  • אופטימיזציה של תפקודי מוח

זמן השפעה: 2-6 שבועות

מינון מומלץ: 1-2 כמוסות ביום

עלות: משתנה לפי כמות המארזים

יחס עלות-תועלת: דופטן מציע איזון בין זמן השפעה מהיר יחסית לבין תמיכה מקיפה בתפקודים קוגניטיביים מגוונים, מה שהופך אותו לפתרון יעיל למגוון משתמשים.

  1. ריכוזית קולג' – חברת פארמה גורי

הרכב ותכונות: ריכוזית קולג' מכיל פורמולה המורכבת מ-6 צמחים סיניים הידועים בתרומתם לתפקוד קוגניטיבי תקין. יתרונו המרכזי של המוצר הוא ביסוסו על מחקר קליני שנערך במרפאה לבעיות קשב בבית החולים שיבא, אשר הראה שיפור במבחן טובה ללא תופעות לוואי משמעותיות.

התוויות עיקריות:

  • הפרעות קשב
  • שיפור יכולות לימודיות
  • תפקוד קוגניטיבי תקין
  • תקופות לחוצות בעבודה

זמן השפעה: 3-9 שבועות

מינון מומלץ: 1-2 כמוסות ביום

עלות: 170 ₪ ל-60 כמוסות (כ-2.83 ₪ לכמוסה)

יחס עלות-תועלת: בהתחשב במחקר הקליני התומך ובזמן ההשפעה המהיר יחסית, המוצר מציע יחס עלות-תועלת טוב, במיוחד למי שמתמודד עם הפרעות קשב מאובחנות.

  1. מיקובאלאנס – חברת מיקוליביה

הרכב ותכונות: מיקובאלאנס מציע שילוב של 5 צמחים ופטריות אשר, לפי הספרות המדעית, תורמים לשיפור תפקוד קוגניטיבי וריכוז. המוצר מתמקד באיזון כללי וברווחה נפשית כבסיס לשיפור היכולות הקוגניטיביות.

התוויות עיקריות:

  • איזון נפשי
  • ריכוז
  • הפחתת מתח ולחץ
  • תמיכה בתפקוד קוגניטיבי

זמן השפעה: חודש וחצי עד 3 חודשים

מינון מומלץ: 1-2 כמוסות ביום

עלות: 200 ₪ ל-60 כמוסות (כ-3.33 ₪ לכמוסה)

יחס עלות-תועלת: מיקובאלאנס הוא המוצר היקר ביותר מבין החמישה ביחס לכמות הכמוסות, ובעל זמן השפעה ארוך יחסית. עם זאת, הוא עשוי להתאים למי שמחפש פתרון הוליסטי יותר לשיפור תפקוד קוגניטיבי דרך איזון מערכתי.

  1. ג'ינקוזאן

הרכב ותכונות: ג'ינקוזאן מתמקד בשימוש במרכיבים טבעיים בעלי יעילות מוכחת במחקרים מדעיים לשיפור תפקוד קוגניטיבי. שמו מרמז על שימוש בג'ינקו בילובה, צמח שנחקר רבות בהקשר של שיפור זיכרון וקוגניציה.

התוויות עיקריות:

  • שיפור זיכרון
  • הגברת ריכוז
  • שיפור תפקוד קוגניטיבי
  • העלאת איכות חיים

זמן השפעה: 3-4 שבועות

מינון מומלץ: 1-2 כמוסות ביום

עלות: 100 ₪ ל-30 כמוסות (כ-3.33 ₪ לכמוסה)

יחס עלות-תועלת: למרות המחיר הגבוה יחסית לכמוסה בודדת, ג'ינקוזאן מציע את זמן ההשפעה המהיר ביותר מבין המוצרים, מה שעשוי להיות יתרון משמעותי למשתמשים המחפשים תוצאות מהירות יחסית בשיפור התפקוד הקוגניטיבי.

  1. אקטיב בריין

הרכב ותכונות: בניגוד למוצרים האחרים המבוססים בעיקר על צמחים, אקטיב בריין מכיל פוספטידיל סרין וחומצה פוספטית, מרכיבים שהוכחו במחקרים כתורמים לבריאות המוח ותפקוד קוגניטיבי. המוצר מתמקד בבריאות המוח הכללית ומציע פתרון רחב יותר.

התוויות עיקריות:

  • בריאות המוח
  • שיפור זיכרון
  • הפחתת לחץ נפשי
  • תחושת מוח חד וצעיר
  • תמיכה בתפקוד קוגניטיבי

זמן השפעה: 2-3 חודשים

מינון מומלץ: 2-4 כמוסות ביום (גבוה יותר משאר המוצרים)

עלות: 170 ₪ ל-60 כמוסות (כ-2.83 ₪ לכמוסה)

יחס עלות-תועלת: בהתחשב במינון הגבוה המומלץ (עד 4 כמוסות ביום), העלות האפקטיבית של המוצר גבוהה יותר מכפי שנראה במבט ראשון. למרות זאת, המוצר עשוי להתאים למי שמחפש פתרון ממוקד בבריאות המוח כבסיס לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.

טבלה השוואתית: תוספי תזונה לשיפור תפקוד קוגניטיבי

שם המוצר מרכיבים עיקריים התוויות לתפקוד קוגניטיבי זמן השפעה עלות ל-60 כמוסות מינון יומי עלות חודשית מינימלית עלות חודשית מקסימלית
דופטן שילוב ייחודי לתפקוד קוגניטיבי ריכוז, קשב, זיכרון 2-6 שבועות [לא צוין] 1-2 [לא צוין] [לא צוין]
ריכוזית קולג' 6 צמחים סיניים הפרעות קשב, לימודים 3-9 שבועות 170 ₪ 1-2 85 ₪ 170 ₪
מיקובאלאנס 5 צמחים ופטריות איזון, ריכוז, הפחתת מתח 6-12 שבועות 200 ₪ 1-2 100 ₪ 200 ₪
ג'ינקוזאן מרכיבים טבעיים (כנראה ג'ינקו בילובה) זיכרון, ריכוז 3-4 שבועות 200 ₪* 1-2 100 ₪ 200 ₪
אקטיב בריין פוספטידיל סרין, חומצה פוספטית בריאות המוח, זיכרון 8-12 שבועות 170 ₪ 2-4 170 ₪ 340 ₪

*מחיר משוער ל-60 כמוסות (מקור ציין 100 ₪ ל-30 כמוסות)

כיצד תוספי תזונה משפיעים על התפקוד הקוגניטיבי

התוספים המוזכרים במאמר זה פועלים במספר מנגנונים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי:

  1. תמיכה בזרימת הדם למוח – מרכיבים כמו ג'ינקו בילובה משפרים את זרימת הדם למוח, מה שמגביר את אספקת החמצן והנוטריינטים החיוניים לתפקוד קוגניטיבי.
  2. הגנה מפני נזקי חמצון – אנטיאוקסידנטים במוצרים כמו מיקובאלאנס מגנים על תאי המוח מפני נזקי רדיקלים חופשיים.
  3. תמיכה במבנה תאי עצב – מרכיבים כמו פוספטידיל סרין באקטיב בריין מהווים חלק מממברנות תאי העצב ותומכים בתקשורת בין תאית.
  4. איזון נוירוטרנסמיטרים – חלק מהמרכיבים בתוספים הללו עשויים לתמוך באיזון של נוירוטרנסמיטרים כמו דופמין וסרוטונין, החיוניים לקשב, ריכוז ומצב רוח.
  5. הפחתת דלקתיות – צמחים ופטריות מסוימים במוצרים כמו מיקובאלאנס עשויים להפחית דלקתיות במוח, מצב שנקשר לירידה בתפקוד קוגניטיבי.

סיכום והמלצות לשיפור תפקוד קוגניטיבי

כל אחד מחמשת המוצרים מציע יתרונות ייחודיים לשיפור תפקוד קוגניטיבי:

דופטן מציע פתרון מקיף עם זמן השפעה מהיר יחסית, המיועד לשיפור מגוון היבטים של תפקוד קוגניטיבי.

ריכוזית קולג' בולט בזכות המחקר הקליני שנערך עליו במוסד רפואי מוכר בישראל. זהו יתרון משמעותי למי שמחפש מוצר מבוסס-ראיות לשיפור תפקוד קוגניטיבי.

מיקובאלאנס מציע גישה הוליסטית יותר המשלבת פטריות וצמחים, ועשוי להתאים למי שמחפש השפעה רחבה יותר על הרווחה הנפשית כבסיס לשיפור תפקוד קוגניטיבי.

ג'ינקוזאן מציע את זמן ההשפעה המהיר ביותר, ובמחיר נמוך יחסית, מה שהופך אותו לאטרקטיבי למי שמחפש פתרון מהיר ולטווח קצר לשיפור תפקוד קוגניטיבי.

אקטיב בריין מתמקד בבריאות המוח הכללית ועשוי להתאים למי שמחפש תמיכה ארוכת טווח בתפקוד קוגניטיבי, אם כי בעלות גבוהה יותר בהתחשב במינון המומלץ.

המלצות לפי צרכים ספציפיים לשיפור תפקוד קוגניטיבי:

  1. לסטודנטים ותלמידים: דופטן, ריכוזית קולג' או ג'ינקוזאן, בשל זמן ההשפעה המהיר יחסית והמיקוד בשיפור יכולות למידה.
  2. למבוגרים המודאגים מירידה בזיכרון: אקטיב בריין, דופטן או ג'ינקוזאן, בשל המיקוד בבריאות המוח וזיכרון.
  3. לאנשים תחת לחץ המשפיע על תפקוד קוגניטיבי: דופטן או מיקובאלאנס, בשל המיקוד באיזון והפחתת מתח כחלק משיפור הקוגניציה.
  4. לאנשים עם הפרעות קשב מאובחנות: ריכוזית קולג', בשל המחקר הקליני שנערך בהקשר של הפרעות קשב.
  5. לשיפור תפקוד קוגניטיבי כללי: דופטן, הודות לגישה המקיפה לתמיכה במגוון היבטים של תפקוד קוגניטיבי.

חשוב לציין כי למרות ההבטחות, תוספי תזונה אינם תרופות ואינם מהווים תחליף לטיפול רפואי מסודר. לצד שימוש בתוספים, מומלץ לאמץ אורח חיים התומך בתפקוד קוגניטיבי: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, שינה איכותית, תרגול מנטלי ואסטרטגיות להפחתת מתח.

מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לפני התחלת נטילת כל תוסף תזונה המיועד לשיפור תפקוד קוגניטיבי, במיוחד עבור אנשים הנוטלים תרופות אחרות או עם מצבים רפואיים קיימים.

 

אטנט (Adderall): מה זה?  שימושים ותופעות לוואי

מהו אטנט?

אטנט הינו השם המסחרי של תרופה המכילה שילוב של מלחים של אמפטמין. התרופה משמשת בעיקר לטיפול בהפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) וכן בנרקולפסיה (הפרעת שינה המתבטאת בהתקפי שינה פתאומיים).

בישראל, אטנט ניתן לרוב כאשר יש תופעות לוואי או חוסר תגובה לטיפול בריטלין (מתילפנידאט). התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית ומגבירה את פעילות הנוירוטרנסמיטרים דופמין ונוראדרנלין במוח.

הרכב התרופה

אטנט מכיל שילוב של ארבעה מלחי אמפטמין:

  • אמפטמין אספרטט מונוהידראט
  • אמפטמין סולפאט
  • דקסטרואמפטמין סקרינאט
  • דקסטרואמפטמין סולפאט

שילוב זה כולל תרכובות דקסטרו (D-amphetamine) ולבו (L-amphetamine) ביחס של 3:1, ומאפשר פעילות ארוכת טווח ויציבה יותר מאשר אמפטמין בודד.

התוויות רפואיות ושימושים

אטנט משמש בעיקר לטיפול ב:

  1. הפרעת קשב וריכוז (ADHD) – הטיפול העיקרי והנפוץ ביותר, משפר את יכולת הריכוז, מפחית היפראקטיביות ואימפולסיביות.
  2. נרקולפסיה – מסייע בהפחתת התקפי שינה פתאומיים.

יש לציין כי בישראל, אטנט מאושר בעיקר לטיפול ב-ADHD ונחשב לרוב כקו טיפול שני, לאחר ניסיון בתרופות אחרות כמו ריטלין או קונצרטה.

מנגנון פעולה

אטנט פועל על מערכת העצבים המרכזית בדרכים הבאות:

  1. הגברת שחרור נוירוטרנסמיטרים – בעיקר דופמין ונוראדרנלין מתאי עצב.
  2. עיכוב ספיגה מחדש של נוירוטרנסמיטרים אלה, מה שמגביר את ריכוזם במרווח הסינפטי.
  3. עיכוב פעילות האנזים מונואמין אוקסידאז – האחראי על פירוק נוירוטרנסמיטרים.

התוצאה היא שיפור בקשב, בריכוז, בתכנון ובארגון, וכן הפחתה בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות אצל אנשים עם ADHD.

מינון ואופן שימוש

המינון של אטנט נקבע באופן אישי בהתאם לגיל המטופל, חומרת התסמינים, ותגובה לטיפול. התרופה קיימת במספר צורות:

אטנט רגיל (שחרור מיידי):

  • ילדים (גיל 6-12): המינון ההתחלתי המקובל הוא 5 מ"ג פעם או פעמיים ביום. ניתן להעלות בהדרגה עד 30 מ"ג ליום, בהתאם לצורך.
  • מתבגרים (גיל 13-17): המינון ההתחלתי הוא לרוב 10 מ"ג ליום, וניתן להעלות עד 40 מ"ג ליום.
  • מבוגרים: המינון ההתחלתי הוא לרוב 5-10 מ"ג, עם אפשרות להעלאה הדרגתית עד 60 מ"ג ליום במקרים קיצוניים, אך בדרך כלל לא עולים על 40 מ"ג ליום.

אטנט XR (שחרור מתמשך):

  • מאפשר נטילה פעם ביום.
  • המינון ההתחלתי לרוב זהה לזה של אטנט רגיל, אך הטווח הוא בין 5-30 מ"ג ליום.

הנחיות חשובות לשימוש:

  1. יש ליטול את התרופה בבוקר, כדי למנוע הפרעות שינה.
  2. אטנט XR ניתן לבלוע בשלמותו או לפתוח את הכמוסה ולפזר את התוכן על מזון רך.
  3. יש לקחת את התרופה בזמנים קבועים.
  4. אין להפסיק את הטיפול באופן פתאומי ללא התייעצות עם רופא.
  5. צריכת מזון עשיר בחומציות (כמו מיצי פירות) עלולה להפחית את יעילות התרופה.

 

אטנט תופעות לוואי לטווח ארוך

אטנט עלול לגרום למספר תופעות לוואי:

תופעות לוואי שכיחות (מעל 10%):

  • אובדן תיאבון וירידה במשקל
  • נדודי שינה
  • עצבנות וחרדה
  • כאבי ראש
  • יובש בפה
  • עלייה בלחץ דם ובדופק

תופעות לוואי פחות שכיחות (1-10%):

  • סחרחורת
  • טשטוש ראייה
  • עצירות או שלשול
  • בחילה
  • כאבי בטן
  • שינויים במצב הרוח
  • טיקים או תנועות לא רצוניות
  • פריחה
  • הזעה מוגברת

תופעות לוואי נדירות אך חמורות:

  • הפרעות קצב לב
  • עלייה חמורה בלחץ דם
  • התקפי חרדה או פסיכוזה
  • תסמונת סרוטונין (נדיר מאוד, בעיקר בשילוב עם תרופות אחרות)
  • אלרגיה
  • הגבלת זרימת דם (איסכמיה) לאצבעות הידיים והרגליים

בילדים, תופעת לוואי נוספת שיש לעקוב אחריה היא עיכוב בגדילה, אם כי מחקרים מראים שלרוב זוהי תופעה זמנית וחולפת לאחר הפסקת הטיפול.

התוויות נגד והתראות

אטנט אינו מומלץ לשימוש במקרים הבאים:

  1. רגישות יתר לאמפטמינים או למרכיבים אחרים בתרופה.
  2. מחלות לב וכלי דם כגון:
    • יתר לחץ דם חמור
    • מחלת לב כלילית
    • אי ספיקת לב
    • הפרעות קצב
    • היסטוריה של התקף לב
  3. היסטוריה של שבץ מוחי.
  4. תת פעילות של בלוטת התריס (Hyperthyroidism).
  5. גלאוקומה (לחץ תוך עיני מוגבר).
  6. מצבים פסיכיאטריים כגון:
    • אגיטציה חמורה
    • היסטוריה של התמכרות לחומרים ממכרים
    • טיקים מוטוריים או תסמונת טורט
    • פסיכוזה
  7. הריון והנקה (יש להתייעץ עם רופא).
  8. שימוש ב-14 הימים האחרונים בתרופות מסוג MAOIs (מעכבי מונואמין אוקסידאז).

אינטראקציות עם תרופות אחרות

אטנט עלול להגיב עם מספר תרופות, לכן חשוב ליידע את הרופא על כל התרופות הנלקחות:

  1. מעכבי MAO – אסור לקחת אטנט יחד עם תרופות אלו או בפרק זמן של פחות מ-14 יום מהפסקת הטיפול בהן.
  2. תרופות נוגדות דיכאון – במיוחד SSRI ו-SNRI, עלולות להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין.
  3. תרופות להורדת לחץ דם – אטנט עשוי להפחית את יעילותן.
  4. תרופות אנטי-פסיכוטיות – עשויות להפחית את יעילות אטנט.
  5. תרופות המווסתות את רמת החומציות בקיבה – עשויות להשפיע על ספיגת אטנט.
  6. תרופות משתנות (דיורטיקה) – עלולות להגביר את השפעת אטנט.
  7. תרופות עם השפעה על מערכת העצבים המרכזית – כגון אלכוהול, משככי כאבים אופיואידים, תרופות להרגעה.

פוטנציאל התמכרות ושימוש לרעה

אטנט שייך לקבוצת תרופות בעלות פוטנציאל התמכרות גבוה (Schedule II בארה"ב). שימוש ממושך עלול לגרום לתלות פיזית ופסיכולוגית. חשוב לציין:

  1. יש לקחת את התרופה בדיוק לפי הוראות הרופא.
  2. אין להגדיל מינון ללא הנחיה רפואית.
  3. אין לחלוק את התרופה עם אחרים, גם אם יש להם תסמינים דומים.
  4. יש לאחסן את התרופה במקום בטוח ומוסתר מפני גישת אחרים.
  5. הפסקה פתאומית לאחר שימוש ממושך עלולה לגרום לתסמיני גמילה.

שימוש באוכלוסיות מיוחדות

הריון והנקה

  • הריון: אטנט שייך לקטגוריה C לפי ה-FDA, כלומר הסיכון לעובר אינו ידוע במלואו. השימוש בהריון יישקל רק כאשר התועלת עולה באופן משמעותי על הסיכון הפוטנציאלי.
  • הנקה: אמפטמינים מופרשים בחלב אם ועלולים להשפיע על התינוק. מומלץ להימנע משימוש בתקופת ההנקה.

ילדים

  • אטנט מאושר לשימוש בילדים מגיל 6 ומעלה.
  • יש לעקוב אחר גדילה והתפתחות במהלך הטיפול.
  • לא מומלץ לשימוש בילדים מתחת לגיל 6.

קשישים

מטופלים קשישים עשויים להיות רגישים יותר להשפעות אטנט, במיוחד להשפעות על הלב וכלי הדם. לרוב נדרש מינון התחלתי נמוך יותר ומעקב צמוד יותר.

מידע רוקחי

  • צורות מתן:
    • טבליות במינונים של 5 מ"ג, 7.5 מ"ג, 10 מ"ג, 12.5 מ"ג, 15 מ"ג, 20 מ"ג, 30 מ"ג.
    • כמוסות בשחרור מתמשך (XR) במינונים של 5 מ"ג, 10 מ"ג, 15 מ"ג, 20 מ"ג, 25 מ"ג, 30 מ"ג.
  • אחסון: יש לאחסן בטמפרטורת החדר (15-30°C), הרחק מאור, לחות וגישת ילדים.
  • זמן מחצית חיים: 9-14 שעות (תלוי בגיל המטופל, מינון ופינוי התרופה).
  • שמות מסחריים: אטנט, אדרל (Adderall), מיקסד אמפטמין סולטס, ושמות נוספים בהתאם למדינה.

אטנט לעומת תרופות אחרות ל-ADHD

בהשוואה לתרופות אחרות המשמשות לטיפול ב-ADHD:

לעומת ריטלין (מתילפנידאט):

  • אטנט נחשב לעתים כבעל השפעה חזקה יותר
  • אטנט פועל למשך זמן ארוך יותר (במיוחד גרסת ה-XR)
  • פרופיל תופעות הלוואי שונה במקצת

לעומת סטרטרה (אטומוקסטין):

  • אטנט פועל מהר יותר
  • סטרטרה אינה ממריצה (stimulant) ולכן בעלת פוטנציאל התמכרות נמוך יותר
  • סטרטרה פועלת במשך 24 שעות

הערות קליניות נוספות

  1. ניטור: חשוב לעקוב באופן קבוע אחר לחץ דם, דופק, גדילה (בילדים ומתבגרים), משקל ומצב נפשי.
  2. חופשות מהתרופה: חלק מהרופאים ממליצים על "חופשות מתרופה" בסופי שבוע או בחופשות מבית הספר/עבודה, כדי להפחית תופעות לוואי ולמנוע התפתחות סבילות.
  3. הפסקת הטיפול: יש להפסיק את הטיפול בהדרגה ותחת פיקוח רפואי כדי למנוע תסמיני גמילה.
  4. בדיקות לב: מומלץ לעבור בדיקת לב לפני תחילת הטיפול, במיוחד אם יש היסטוריה משפחתית של בעיות לב.
  5. שינויים באורח חיים: הטיפול התרופתי יעיל יותר כאשר משולב עם:
    • טיפול התנהגותי
    • אימון מיומנויות ארגון וניהול זמן
    • תזונה מאוזנת
    • פעילות גופנית סדירה
    • היגיינת שינה טובה

סיכום

אטנט הוא תרופה יעילה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), המשפרת משמעותית את התפקוד היומיומי של אנשים רבים הסובלים מהפרעה זו. עם זאת, השימוש בה מחייב מעקב רפואי קפדני בשל פוטנציאל ההתמכרות ותופעות הלוואי האפשריות.

בישראל, לרוב ניתנת תרופה זו כאשר יש תופעות לוואי או חוסר תגובה לטיפול בתרופות אחרות כמו ריטלין. יש להתייעץ עם רופא לפני תחילת הטיפול ובמהלכו, ולדווח על כל תופעת לוואי או שינוי במצב.

חשוב לזכור כי אטנט אינו מרפא ADHD, אלא מסייע בניהול התסמינים, ובאופן אידיאלי הטיפול התרופתי צריך להיות חלק מתכנית טיפול רחבה יותר הכוללת גם התערבויות פסיכו-חינוכיות והתנהגותיות.

 

מה זה מבחן מוקסו? מדריך פשוט להבנת המבחן

מה זה מבחן MOXO?

מבחן MOXO הוא מבחן במחשב שעוזר לאבחן הפרעות קשב וריכוז. זה כמו משחק מחשב פשוט שבודק איך אתם מתמודדים עם משימות שדורשות ריכוז. בסביבה שמדמה את הגירויים בעולם האמיתי.

איך מבחן מוקסו עובד?
המבחן די פשוט:

  1. אתם יושבים מול מחשב למשך כ-20 דקות
  2. על המסך מופיעות תמונות שונות
  3. צריך ללחוץ על כפתור כשרואים תמונה מסוימת
  4. תוך כדי המבחן יש כל מיני הפרעות – צלילים, תמונות זזות, ודברים שיכולים להסיח את הדעת

מה בדיוק בודקים במבחן MOXO?
המבחן בודק ארבעה דברים עיקריים:

  • קשב – עד כמה אתם מצליחים להתרכז במה שחשוב
  • ריכוז לאורך זמן – איך אתם מסתדרים כשצריך להתרכז הרבה זמן
  • פעולה בלי מחשבה – האם אתם לוחצים על הכפתור גם כשלא צריך
  • תזוזתיות/ תנועתיות – כמה קשה לכם לשבת בשקט במהלך המבחן

למה זה טוב?

  • המבחן עוזר להבין אם יש לכם הפרעת קשב
  • מראה איפה בדיוק הקושי שלכם
  • עוזר לרופא להחליט על הטיפול המתאים
  • מאפשר לבדוק אם התרופות עוזרות

איך מתכוננים למבחן?

  • מגיעים אחרי שינה טובה
  • אוכלים ארוחה מזינה ומשביעה לפני ודואגים לשתות מספיק מים
  • מגיעים בזמן בלי לחץ
  • אם לוקחים תרופות לקשב – מתייעצים עם הרופא אם לקחת אותן לפני המבחן

מה קורה אחרי המבחן?

  • מקבלים תוצאות שמראות איפה אתם חזקים ואיפה פחות
  • הרופא או המאבחן יסביר לכם מה המשמעות
  • יחד תוכלו להחליט על הטיפול המתאים

טיפים חשובים

  1. אל תלחצו – זה לא מבחן שאפשר להיכשל בו
  2. תהיו כנים – אין תשובות "נכונות" או "לא נכונות"
  3. אם קשה לכם במהלך המבחן – זה בסדר, זה חלק מהבדיקה
  4. אם יש לכם שאלות – תשאלו את המאבחן, הוא שם בשבילכם

מה הצעד הבא?

אם אתם חושבים שיש לכם הפרעת קשב:

  • דברו עם הרופא המשפחה שלכם
  • בקשו הפניה למאבחן מוסמך
  • קבעו תור לאבחון
  • הגיעו לאבחון עם מידע על הקשיים שאתם חווים

זכרו – הפרעת קשב היא מצב שכיח ויש היום הרבה דרכים לעזור. האבחון הוא הצעד הראשון לקבלת העזרה המתאימה!

טקסט למיטיבי קשב 😊
אם אתם רוצים להעמיק בידע על המבחן או לקראתו, המומחים שלנו כתבו טקסט קצת יותר מדעי. תהנו.

מהו מבחן מוקסו?

אתם שאלתם, המומחים של דופטן עונים

מבחן מוקסו (MOXO): כלי אבחון מתקדם להפרעת קשב וריכוז
מבוא
מבחן MOXO הוא כלי אבחון ממוחשב מתקדם המשמש לזיהוי והערכה של הפרעת קשב וריכוז (ADHD). המבחן פותח בישראל ומשמש כיום מאבחנים ואנשי מקצוע ברחבי העולם. המונח MOXO לקוח מתחום אומנויות הלחימה ופרוש השם ביפנית הוא "רגע של בהירות".

מטרת המבחן
המטרה העיקרית של מבחן MOXO היא לספק הערכה אובייקטיבית ומדויקת של תפקודי קשב וריכוז.
המבחן מאפשר:

  • זיהוי קשיי קשב וריכוז
  • הערכת חומרת ההפרעה
  • אבחנה מבדלת בין ADHD לבין הפרעות אחרות
  • מעקב אחר יעילות הטיפול התרופתי

מבנה המבחן

המבחן מורכב משמונה שלבים, כאשר כל שלב נמשך כ-2.5 דקות. במהלך המבחן, הנבדק נדרש להגיב לגירויים חזותיים המופיעים על המסך תוך התמודדות עם מסיחים שונים. המבחן בודק ארבעה מדדים מרכזיים:

  1. קשב (Attention)
  • יכולת לזהות את הגירוי המטרה
  • מהירות התגובה לגירויים
  • דיוק בזיהוי הגירוי הנכון
  1. קשב מתמשך (Timing)
  • יכולת לשמור על ערנות לאורך זמן
  • עקביות בזמני התגובה
  • התמודדות עם עייפות ושחיקה
  1. אימפולסיביות (Impulsivity)
  • שליטה בדחפים
  • יכולת לעכב תגובות לא רצויות
  • דיוק בקבלת החלטות
  1. היפראקטיביות (Hyperactivity)
  • רמת פעלתנות יתר
  • תנועתיות במהלך המבחן
  • יכולת לשבת במקום לאורך זמן

מסיחים במבחן

אחד המאפיינים הייחודיים של מבחן MOXO הוא השימוש במסיחים מסוגים שונים:

  • מסיחים חזותיים
  • תמונות המופיעות על המסך
  • אנימציות
  • שינויי צבע
  • מסיחים קוליים
  • צלילים
  • מוזיקה
  • קולות מהסביבה

יתרונות המבחן

  • אובייקטיביות
  • תוצאות מדויקות ומספריות
  • הפחתת השפעת הגורם האנושי
  • אפשרות להשוואה בין נבדקים
  • רגישות גבוהה
  • זיהוי דפוסי התנהגות עדינים
  • מדידת שינויים קטנים בתפקוד
  • התאמה לגילאים שונים
  • מהימנות ותקפות
  • מחקרים רבים המוכיחים את יעילות המבחן
  • שימוש נרחב בקליניקות ובמוסדות רפואיים
  • התאמה לסטנדרטים בינלאומיים

מגבלות המבחן

  • עלות
  • מחיר גבוה יחסית
  • צורך בציוד מיוחד
  • הכשרה נדרשת למאבחנים

זמן

  • משך המבחן כ-20 דקות
  • זמן נוסף לעיבוד התוצאות
  • צורך במפגש נוסף לקבלת תוצאות

מורכבות

  • צורך בהבנת המערכת
  • פענוח מורכב של התוצאות
  • דרישה למיומנות טכנית
  • שימושים קליניים

אבחון ראשוני

  • זיהוי סימפטומים של ADHD
  • קביעת חומרת ההפרעה
  • תכנון התערבות טיפולית
  • מעקב טיפולי
  • בדיקת יעילות הטיפול התרופתי
  • התאמת מינון תרופות
  • הערכת שיפור לאורך זמן

מחקר

  • איסוף נתונים
  • השוואת קבוצות
  • פיתוח שיטות טיפול

סיכום

מבחן MOXO מהווה כלי חשוב ומתקדם באבחון הפרעות קשב וריכוז. יתרונותיו המרכזיים הם האובייקטיביות, הדיוק והיכולת לספק מידע מקיף על תפקודי הקשב השונים. למרות מגבלותיו, המבחן משמש כיום ככלי מרכזי בתחום האבחון והטיפול ב-ADHD, ותורם משמעותית להבנה ולטיפול בהפרעה זו.

המלצות לשימוש

  • שילוב עם כלי אבחון נוספים
  • התייעצות עם אנשי מקצוע מוסמכים
  • מעקב תקופתי אחר התקדמות
  • שימוש בתוצאות לבניית תכנית טיפול מותאמת אישית

שיבולת שועל ירוקה פראית ושאר הזנים: מדריך מקיף לסגולות תזונתיות

שיבולת שועל היא צמח דגני הממשיך לעורר עניין רב בעולם התזונה, בעל יתרונות בריאותיים ניכרים. משפחת השיבולת (Family Poaceae) כוללת מגוון סוגים, מהם שיבולת שועל רגילה (Avena sativa), שיבולת שועל ירוקה (Avena sativa var. viridis), ושיבולת שועל ירוקה פראית (Avena fatua).

 

סוגים והבדלים

  • שיבולת שועל רגילה: הזן הנפוץ ביותר, משתמשים בו להכנת דגני בוקר, חטיפים ולמזון לבעלי חיים. היא מכילה רמות גבוהות של סיבים תזונתיים, חלבונים, וויטמינים חיוניים.
  • שיבולת שועל ירוקה: שיבולת זו נאספת בעוד היא בשלב צעיר ולא בשל, מה שמוביל לשמירה על רכיבים תזונתיים כגון נוגדי חמצון וויטמינים. היא משמשת לעיתים כתוסף תזונה.
  • שיבולת שועל ירוקה פראית: מדובר בזן בר, המציע יתרונות רבים שטרם נחשפו במלואם. שיבולת זו מחזיקה בתכונות ייחודיות, בעיקר ביכולתה להשפיע על רמות הדופמין.

 

שיבולת שועל ירוקה פראית – יתרונות תזונתיים ומשאבים קוגניטיביים

שיבולת שועל ירוקה פראית נבחרה כאחד מהמרכיבים המרכזיים במוצר דופטן®, המשלב תרכובת בשם Alpha GPC Choline, המשמשת כחומר גלם ליצירת דופמין בגוף.

דופמין הוא נוירוטרנסמיטר הממלא תפקיד קרדינלי בתהליכים קוגניטיביים כגון ריכוז, זיכרון ומצב רוח.

באופן ייחודי, שיבולת שועל ירוקה פראית מעכבת את האנזים MAO-B, האחראי על פירוק הדופמין, ובכך תורמת לשמירה על רמות גבוהות יותר של דופמין במערכת.

 

מחקרים על שיבולת שועל ירוקה פראית

שורה של מחקרים מדעיים מאששים את היתרונות הבריאותיים של שיבולת שועל ירוקה פראית:

  1. מחקר ששותף ב-Hospital de la Santa Creu i Sant Pau בברצלונה: נמצא כי תמצית שיבולת שועל ירוקה פראית מסייעת במימוש הפוטנציאל של משאבי החשיבה, ומקושרת לביצועים טובים יותר בפעילות קוגניטיבית אצל נבדקים בריאים.
  2. פרס לרכיב השנה באירופה: תמצית שיבולת שועל ירוקה פראית (Neuravena®) זכתה בפרס על חדשנות בתחום בריאות המוח, החושפת את יתרונותיה הייחודיים על תהליכי החשיבה.
  3. מחקר באוניברסיטת Northumbria: הראה כי מינון של 800 מ"ג של תמצית שיבולת שועל ירוקה פראית שיפר את מהירות הביצוע במשימות ניהוליות, כמו גם שיפור בזיכרון העבודה.
  4. שיפור זרימת הדם: מחקר מאוניברסיטת דרום אוסטרליה הראה כי צריכה עקבית של השיבולת יכולה לשפר את זרימת הדם בעורקים, כולל עורקי המוח.
  5. מבחן סטרופ: נבדקים בגיל השלישי שצרכו תמצית שיבולת שועל ירוקה פראית הראו שיפור רמות דיוק בביצוע המבחן ב-80%, מה שמעיד על שיפור ברמות הקשב.
  6. יכולות חשיבה ולמידה משופרות: מחקר מהאוניברסיטה בגרמניה אישר כי נבדקים שנטלו את התמצית הראו יכולות חשיבה ולמידה טובות יותר מקבוצת הביקורת.

סיכום

שיבולת שועל ירוקה פראית מציעה יתרונות בריאותיים רבים, במיוחד בתחום הקוגניציה והוויסות הרגשי. השפעתה על שמירת רמות דופמין גבוהות עשויה לייעל את תהליכי החשיבה, הזיכרון והקשב, ובכך לשפר את התפקוד הקוגניטיבי הכללי.

ADHD: המדריך המקיף להפרעת קשב וריכוז

מה זה ADHD – בעיות קשב וריכוז

בעיות קשב וריכוז, הידועות גם בשם ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder), מתייחסות להפרעה נוירולוגית שאופיינית בעיקר בילדים, אך עלולה להימשך גם לגיל ההתבגרות והמבוגר. על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שיעור הילדים המאובחנים עם בעיות קשב וריכוז בארצות הברית עומד על כ 11.4% מהאוכלוסייה.

 

ההגדרה של הפרעת קשב וריכוז

ההגדרה הקלינית של ADHD כוללת תסמינים של חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. ילדים עשויים להרגיש קושי להתרכז במשימות בית ספריות, לארגן פעילויות, לשמור על תשומת לב מופחתת בזמן שיעורים, או להקשיב להנחיות. תסמינים אלו אינן מוגבלים רק לגיל הילדות; מבוגרים עם ADHD עשויים לחוות קשיים בעבודה, בניהול זמן, ובמערכות יחסים.

סיבות ובעיות נפוצות

הסיבות להפרעת קשב וריכוז הן מורכבות ונעות בין גנטיות לסביבתיות. מחקרים מצביעים על גנטיקה כגורם מרכזי: היסטוריה משפחתית של הפרעות קשב וריכוז יכולה להעלות את הסיכון לפיתוח ההפרעה. גורמים סביבתיים כגון חשיפה לחומרים רעילים בזמן ההיריון, תזונה לקויה, ולחץ סביבתי עלולים גם הם להשפיע על התפתחות הבעיה.

מחקרים בתחום

מחקרי התנהגות ונוירולוגיה מצביעים על הבדלים במבנה ובפעולה של המערכת העצבית אצל אנשים עם .ADHD לדוגמה, מחקר שפורסם בכתב העת The Lancet מצא כי ילדים עם ADHD מתקשים בוויסות תחושות כחלק מתהליך פיתוח הכישורים החברתיים והקוגניטיביים. מחקר נוסף בוצע על ידי אוניברסיטת הרווארד, שם נמצא כי תהליכים פסיכולוגיים מסוימים, כמו גם פעילות הבסיס של חומרים כימיים במוח, משפיעים על יכולת ההתמקדות והקשב.

 

צורות שונות של טיפול ב ADHD – הפרעת קשב וריכוז

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) כולל מגוון גישות, שיכולות להשתנות לפי גיל המטופל, חומרת התסמינים והעדפות אישיות. להלן צורות הטיפול עיקריות:

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי הוא אחד מהשיטות העיקריות לטיפול ב ADHD. התרופות נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

  • ממריצים: (Stimulants) תרופות אלו כוללות חומרים כמו מתילפנידאט (Ritalin) ואמפטמינים(Adderall) . אלו עובדים על הגברת הפעילות של נוירוטרנסמיטרים כגון דופמין ונוראדרנלין, שהם חיוניים לתפקוד קוגניטיבי וריכוז. מחקרים מראים כי מרבית הילדים שצורכים תרופות אלו חווים שיפור משמעותי בתסמינים.
  • לא-ממריצים (non-stimulants): כוללים תרופות כמו Atomoxetine (Strattera) ו-Guanfacine. אלו נחשבות לתרופות עם השפעה פחותה על המערכת העצבית, ויכולות להיות טובות יותר עבור אנשים עם תופעות לוואי לא נעימות או בעיות לב.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

  • הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מציע תהליך מסודר שבו המטופל לומד לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שאינם מועילים. באמצעות CBT, אנשים עם ADHD יכולים לשפר את ניהול הזמן שלהם, לעורר יכולות ארגון ולפתח כלים מועילים להתמודדות עם תסמינים קשים.

טיפול משפחתי

  • טיפול משפחתי יכול להיות שימושי במיוחד עבור ילדים עם ADHD. הוא מספק תמיכה להורים ועוזר להם להבין כיצד לתמוך בילד שלהם בצורה מיטבית. הטיפול כולל טכניקות לאימון הורים, שיכולות לעזור להם להתמודד עם אתגרים יומיומיים ולשפר את התקשורת בתוך המשפחה.

תזונה ואורח חיים

  • ישנה גישה שונה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות, המצביעה על כך שתזונה בריאה ואורח חיים פעיל יכולים להשפיע על תסמיני ADHD. חומרים תזונתיים כמו אומגה-3, ויטמינים ומינרלים עשויים לתמוך בריכוז וביכולת הקוגניטיבית.  בתוך הקטגוריה הזו נכללים תוספי תזונה שהחומרים הפעילים בהם הוכחו כאפקטיביים בהשפעה על רמת הדופמין בגוף (שאחראי בין היתר על היכולת שלנו להתרכז)

טכניקות של מדיטציה ותרגולי מיינדפולנס

  • מחקרים מראים כי תרגולי מיינדפולנס, כמו מדיטציה, יכולים להציע יתרונות לקשב וריכוז. תרגולים קבועים יכולים לסייע בהפחתת הלחץ ולשיפור הכשירות הקוגניטיבית וזה יכול להועיל להתמודדות עם תסמיני ADHD.

טיפולים אלטרנטיביים

  • אפשרויות נוספות, כגון טיפולים בעזרת דיקור, תרפיות באמצעות אומנות או מוזיקה, דנים בהשפעות של טכניקות מסורתיות או מסייעות על שיפור ריכוז וקשב. חשוב לציין שהשפעות אלו יכולות להשתנות מאדם לאדם.

מה, גם זה קשור לדופמין?

יש לך צורך בלתי נשלט להשלים משפטים של אחרים לפני שהם סיימו לדבר? דוחה תמיד דברים לדקה ה-90? הגוף שלך חייב לזוז כשכולם יושבים? אולי רמת הדופמין שלך לא יציבה!

אם המשכת לקרוא, יכול להיות שכל מיני התנהגויות שלך, דברים שקורים לך, אתגרים שיש לך מאז הילדות מושפעים בעיקר מחומר חשוב אחד: דופמין. זהו מוליך עצבי, נוירוטרנסמיטר, המשפיע על תפקודים שונים: מוטיבציה, התמדה, זיכרון, קשב, ריכוז ואיפוק – כל אלה קשורים כנראה לרמת הדופמין שלנו.

אין בדיקה שתגלה מה רמת הדופמין, אבל יש כל מיני התנהגויות שמרמזות כי רמת הדופמין אינה יציבה. אז מה לעשות? המשיכו לקרוא

מתכננים משהו חשוב אבל זונחים אותו כשהוא מפסיק לרגש?

כשרמת הדופמין יציבה, אנשים חווים בהירות, עולים בראשם רעיונות מבריקים והם מדמיינים את ההצלחה. אבל אז, נוחתים אל קרקע המציאות: מבינים שהיוזמה הזו לא תתקדם לבד, ושכדי שמשהו יקרה, צריך למלא טפסים ומשימות ובירוקרטיה, לבצע תיקונים, התאמות, שינויים, ולהקדיש המון זמן וקשב וסבלנות. אצל אנשים עם רמת דופמין לא יציבה, ברגע הזה רמת הדופמין צונחת, והרבה פעמים, בלי לדעת מה קורה מבחינה כימית, מחליטים לוותר. הרעיון הזה, שקודם נראה הכי טוב בעולם, נראה פתאום הרבה פחות שווה. מוכר לכם? לאנשים עם רמת דופמין לא יציבה קשה מאד למצוא את המוטיבציה להתמיד במשימה ולסיים אותה, אחרי שההתרגשות נעלמה.

כשמצליחים לייצב את רמת הדופמין – קל הרבה יותר לעשות דברים שקודם לכן נראו משעממים.

בילדוּת, קרתה תופעה דומה גם בכיתה או עם שיעורי הבית: ילדים נבונים שרמת הדופמין שלהם לא יציבה ממצים את התרגול בחשבון די מהר. אחרי שהם מבינים את הקאץ', רמת הדופמין פוחתת – והתרגיל מפסיק לעניין אותם. המוטיבציה יורדת. הביצועים נפגעים. מתחילים להעתיק את המספר הלא נכון, להחליף מינוס בפלוס, לקשקש בספרים, להפריע בשיעור בלי להתכוון, לקבל הערות ונזיפות ולהרגיש פגומים.

כשמצליחים לייצב את רמת הדופמין – קל הרבה יותר להקשיב, להתמיד ולתרגל.

למה הבית שלי כל כך מבולגן?

מה עוד קורה כשרמת הדופמין לא יציבה? קשה לסדר. גם סדר פיזי, למשל לסדר את החדר, וגם סדר בראש, כמו סדר עדיפויות. לאנשים עם רמת דופמין לא יציבה יש לפעמים רשימה ארוכה ארוכה ארוכההההה של משימות שהתחילו ומעולם לא סיימו. יש להם המון רשימות, הוכחות לכך שהם ניסו שוב ושוב להיות מסודרים, אבל כל פעם שכחו מה התכוונו לעשות. לפעמים גם המכונית שלהם, או שולחן העבודה שלהם, נראים… איך נגיד בעדינות, לא מוכנים למסדר רס"ר. אבל האי-סדר הזה לא מתבטא רק בבלגן חיצוני, אלא גם בתוך הראש. כשצריך לעשות משהו הם מבזבזים המון זמן על השאלה "מה אעשה קודם?", ולפעמים מרוב התלבטויות לא מתחילים כלום, או מתחילים כמה משימות בו זמנית, ולא מסיימים אף אחת מהן. בעבודה או בלימודים או בבית הרבה פעמים מתלוננים שהם מבולגנים ולא מאורגנים.

כשמצליחים לייצב את רמת הדופמין – קל הרבה יותר להיות מסודרים.

כשיש משימה מאתגרת אבל רמת הדופמין לא יציבה, קשה לגייס דופמין כדי לצאת לדרך. לכן, גם בלי שנדע בכלל מה זה דופמין, המשימה נדחית, ועוד קצת נדחית, ועוד קצת, עד שכבר נהיה לחוץ – כי מתח ותחושת חירום גורמים לעליה של אדרנלין ודופמין, וסוף סוף, כשהדופמין עלה, אפשר לצאת לדרך. אנשים עם דופמין לא יציב דוחים את המשימה עד לרגע האחרון, עד שיש להם תחושת סכנה ממש – שיחה נכנסת מהבוסית, הערה מהמורה, לקוח לא מרוצה שמחכה לתוצרים – ואז, ורק אז, עולה סוף סוף הדופמין והם מצליחים להניע את עצמם לפעולה. הם יצירתיים, מוצאים פתרונות עוקפים, אבל לדחיינות יש מחיר. הרגע האחרון הוא קצר, ולו התחילו בזמן, איכות הביצוע שלהם הייתה כנראה טובה יותר.

איפה שמתי את המפתחות שלי?

עוד תפקוד שמושפע מרמת דופמין יציבה הוא זיכרון, ובעיקר זיכרון לטווח קצר. נכנסנו לחדר, אבל למה בעצם? מה התכוונו לעשות? ואיפה שמתי את המפתחות שלי? ורגע, על מה דיברתי? ואם כבר דיבורים, כשרמת הדופמין לא יציבה, נעשים ניסיונות אינסופיים, חלקם נואשים, כדי להעלות אותה. כשאנשים עם דופמין לא יציב יושבים בשקט, הדופמין פוחת – ואז הם מתחילים להיכנס לדברי אחרים, או להקפיץ רגליים, להזיז את הידיים, או לדבר הרבה יותר מכל יתר האנשים בחדר. כשמשימה או שיחה מתחילה לשעמם אותם,  רמת הדופמין יורדת – ושוב, כדי להעלות אותה, "מזגזגים" לנושא אחר. קופצים בין משימות ומחשבות ולא מצליחים לסיים כמעט שום דבר כמו שצריך.

כשמצליחים לייצב את רמת הדופמין – קל יותר לשלוט במילים ובמעשים שלנו.

אבל איך מאזנים את רמת הדופמין שלנו?

הכירו את דופטן, תוסף תזונה המסייע לייצב את רמת הדופמין ולהשאיר אותה קבועה לאורך זמן (כ-5 שעות). אנחנו מזמינים אותך לבדוק אם דופטן מתאים לצרכים שלך, ואם לא – מאפשרים להחזיר ולקבל את הכסף בחזרה. חשוב לנו שתהיה לך חוויית קניה טובה, וידיעה ברורה שלא שילמת לשווא. הכי חשוב לנו שתהיו מרוצים.

דופמין – הדלק של התפקודים הניהוליים

 

מהו דופמין?

דופמין הוא הורמון ומוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שנוצר במוח שלנו. מערכת העצבים משתמשת בו כדי להעביר מסרים בין תאי עצב. מסרים אלה נעים גם בין המוח לשאר הגוף.

מוליך עצבי ייחודי זה משפיע על הגוף, המוח וההתנהגות שלנו. לדופמין יש תפקיד בתחושת הנאה ותגמול. הוא מהווה חלק משמעותי ביכולת האנושית הייחודית שלנו לחשוב ולתכנן. הוא עוזר לנו להתמקד, לעבוד להשגת מטרות ולמצוא עניין בדברים.

כמו רוב המערכות בגוף, איננו שמים לב אליו (או אפילו יודעים על קיומו) עד שמתעוררת בעיה.

יותר מדי או פחות מדי דופמין יכול להוביל לבעיות בריאות שונות. חלקן רציניות, כמו מחלת פרקינסון. אחרות פחות חמורות.

 

מה דופמין עושה?

הדופמין נע לאורך ארבעה נתיבים עיקריים במוח. נתיבים אלה הם כמו כבישים מהירים עם תחנות עצירה (קולטני דופמין) לאורך הדרך. הדופמין עוצר בקולטנים אלה כדי לשלוח ולקבל מסרים שונים. מסרים אלה הם אותות המשפיעים על תנועה, קואורדינציה, הנאה וחשיבה.

לדופמין יש תפקיד חשוב במערכת התגמול שלנו. כשאנחנו עושים משהו שגורם לנו להרגיש טוב, המוח משחרר זרימה של דופמין. אנחנו באופן טבעי מחפשים עוד מאותה הרגשה טובה על ידי חזרה על ההתנהגות שגרמה לנו להרגיש טוב. זה יכול להיות כל דבר, החל מאכילת אוכל טעים ועד צפיית בינג' בסדרה האהובה עלינו, או התנהגויות מזיקות יותר כמו שימוש יתר בסמים או אלכוהול.

 

הדופמין משפיע על היבטים רבים בהתנהגות ובתפקודים הפיזיים שלנו, כגון:

  • למידה
  • מוטיבציה
  • שינה
  • זיכרון וריכוז
  • תגובה למתח
  • מצב רוח
  • קשב
  • עיכול וזרימת דם
  • קצב לב
  • תפקוד כלי הדם
  • תנועה

 

דופמין לעומת סרוטונין

סרוטונין הוא מוליך עצבי שכמו דופמין, מווסת מצב רוח ותפקודי גוף אחרים. שני ההורמונים מגבירים מצבי רוח ורגשות חיוביים. סרוטונין ודופמין שניהם משחקים תפקיד בעיכול ושינה.

סרוטונין קשור לאושר ומצב רוח, בעוד דופמין קשור לתחושות תגמול ומוטיבציה.

למרות ששני המוליכים העצביים דומים, הם פועלים בדרכים שונות. האיזון בין ההורמונים חשוב מכיוון שלעתים הם עובדים יחד, ובמקרים אחרים מעכבים או מרסנים זה את זה. רמה נמוכה מדי של כל אחד מההורמונים עלולה לגרום למצבים נפשיים שונים.

בבריאות הנפשית קשה לזהות גורם יחיד לרוב הפרעות בריאות הנפש והאתגרים הנפשיים. אך הם קשורים לעתים קרובות ליותר מדי או פחות מדי דופמין בחלקים שונים של המוח. דוגמאות כוללות:

סכיזופרניה: הפרעה פסיכיאטרית חמורה אך ניתנת לטיפול הגורמת להזיות (ראיית דברים שאינם קיימים) ואשליות (אמונה איתנה ברעיונות לא נכונים). תסמינים אחרים כוללים מחשבות לא מאורגנות ותנועות גוף חריגות. חוסר איזון בדופמין לאורך נתיבים שונים במוח גורם לתסמינים אלה.

:ADHD איש אינו יודע בוודאות מה גורם להפרעת קשב וריכוז, מחקרים מסוימים מראים שייתכן שזה נובע ממחסור בדופמין. בעיה זו עשויה להיות קשורה לגנים שלך. התרופה ל-ADHD מתילפנידאט (ריטלין) פועלת בין היתר על ידי הגברת הדופמין.

שימוש לרעה בסמים והתמכרות: סמים כמו קוקאין יכולים לגרום לעלייה גדולה ומהירה של דופמין במוח. זה מספק את מערכת התגמול הטבעית שלך באופן משמעותי. אך שימוש חוזר בסמים גם מעלה את הסף להנאה מסוג זה. המשמעות היא שאתה צריך לקחת יותר כדי להשיג את אותו ה"היי". בינתיים, הסמים גורמים לגוף שלך להיות פחות מסוגל לייצר דופמין באופן טבעי. זה מוביל לירידות רגשיות כשאתה פיכח.

 

דופמין במחלות אחרות

דופמין משחק תפקיד גם במחלות שאינן קשורות לבריאות הנפש. אחת מהן היא מחלת פרקינסון. אחרת היא השמנת יתר.

מחלת פרקינסון: דופמין מאפשר לנוירונים, או תאי עצב במוח, לתקשר ולשלוט בתנועה. בפרקינסון, הגרעינים הבזאליים, שהם חלק חשוב מתאי המוח והעצבים השולטים בתנועת הגוף, מתפרקים בהדרגה. ללא אות לשלוח יותר, הגוף שלך מייצר פחות דופמין.

שינויים אלה במוח מובילים לחוסר איזון כימי הגורם לתסמינים פיזיים, כולל רעד, נוקשות, תנועה רצונית איטית, שיווי משקל לקוי, וקואורדינציה לקויה. רופאים מטפלים בתסמינים אלה עם תרופות המעלות את רמות הדופמין.

מכיוון שתרופות רבות משפיעות על הדופמין, חשוב שהרופא שלך יידע על כל התרופות שאתה לוקח.

תסמינים של רמות דופמין נמוכות וגבוהות דופמין אינו נמדד בבדיקת דם, לכן אין מספר מסוים שמראה שיש לך רמה נורמלית. במקום זאת, הרופא שלך ישאל אותך שאלות רבות על ההיסטוריה הרפואית שלך, אורח החיים שלך, ואיך אתה מרגיש. אם יש לך רמת דופמין נורמלית ומאוזנת, תרגיש מאושר, מונע, ערני וממוקד.

 

תסמיני דופמין נמוך: אם יש לך רמות נמוכות של דופמין במוח, ייתכן שיהיו לך התסמינים הבאים:

  • מעט מוטיבציה להשלים משימות או להשיג מטרות
  • חוסר הנאה מפעילויות שפעם נהנית מהן
  • מעט אנרגיה
  • חרדה או עצב
  • קושי בריכוז
  • בעיות שינה
  • חשק מיני נמוך

תסמיני דופמין גבוה: אם יש לך רמת דופמין גבוהה, אתה עשוי להרגיש:

  • אופוריה, או התרגשות ואושר עז
  • רמות גבוהות של אנרגיה
  • חשק מיני מוגבר

החסרונות של יתר דופמין במוח כוללים:

  • קשיי שינה
  • התנהגות תוקפנית
  • קושי בשליטה בפעולות שלך

 

כיצד להגביר את רמת הדופמין

דופמין הוא כימיקל מוחי מורכב ומדענים עדיין לומדים כיצד הוא פועל.

מחקרים מסוימים מראים שמזונות מסוימים עשירים במגנזיום וטירוזין (חומצת אמינו שהופכת לדופמין במוח) עשויים להגביר את רמות הדופמין. דוגמאות הן עוף, שקדים, תפוחים, ירקות עליים ירוקים, תה ירוק, עגבניות וכורכום.

רמות הדופמין עולות כשאנחנו עושים דברים שגורמים לנו להרגיש שמחים ורגועים. כדי לקבל זרימה של דופמין, אתה יכול לנסות להתנתק מהטלפון שלך ובמקום זאת לעשות פעילות גופנית, לבלות בטבע, או לקרוא את הספר האהוב עליך.

תוספי תזונה המגבירים את רמות הדופמין הם:

  • טירוזין
  • L-תיאנין
  • ויטמינים D, B5, ו-B6
  • חומצות שומן חיוניות אומגה-3
  • מגנזיום

 

דטוקס דופמין

דטוקס דופמין, הנקרא גם צום דופמין, הוא טרנד שצבר פופולריות בשנים האחרונות. צום דופמין פותח לראשונה על ידי ד"ר קמרון ספה כטכניקת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לעזרה לאנשים המתמודדים עם התנהגויות אימפולסיביות והתמכרותיות. במקום לפעול על פי הדחפים לסיפוק מיידי הנגרם מזרימת דופמין, שיטה זו מסתמכת על כוח רצון לניהול התגובה שלך לדחפים.

המונח דטוקס דופמין גורם לאנשים לחשוב שהימנעות מכל הפעילויות המהנות תאפס את רמות הדופמין. זה לא נכון כי הגוף שלך ממשיך לייצר דופמין גם אם אתה נמנע מלעשות דברים שגורמים לך להיות שמח.

במקום זאת, צום דופמין כולל ניהול התנהגויות שלך ומילוי הצרכים שלך על ידי התמקדות בהתנהגויות שהיית רוצה לשפר. דרך הצום, אתה מחליף הרגלים לא בריאים בפעילויות בריאות.

 

כיצד לבצע צום דופמין

דטוקס דופמין אינו אומר שאתה נמנע מכל הפעילויות שמביאות לך שמחה. במקום זאת, אתה מתמקד בהתנהגויות שגורמות לבעיות בחייך, שבדרך כלל נופלות לקטגוריות הבאות:

  • אכילת הנאה או אכילה רגשית
  • אינטרנט או משחקי מחשב
  • הימורים או קניות
  • פורנוגרפיה או אוננות
  • התנהגויות מחפשות ריגושים
  • שימוש בסמים לצורכי בילוי

צום דופמין משמעו דברים שונים לאנשים שונים. עבור חלק, זה אומר שהם מתנתקים לחלוטין ממכשירים אלקטרוניים ומדיה חברתית. אחרים מנסים צורות קיצוניות ולאו דווקא בריאות של צום, כמו הימנעות מפעילויות בריאות כמו אכילה או התעמלות.

אין גישה אחת קבועה לצום דופמין. המלצה אחת היא להתחיל בהדרגה את הצום, להתחיל עם כמה שעות, ליום אחד בשבוע, לשבוע, ומעבר לכך, בדרך שלא מפריעה לחיים שלך.

נקודות עיקריות: דופמין הוא הורמון ומוליך עצבי מורכב המשפיע על רגשות, התנהגות ותנועה. יש לו תפקיד מרכזי באופן שבו אנחנו חשים הנאה, מחפשים תגמולים ושומרים על מוטיבציה. רמות דופמין גבוהות או נמוכות מדי גורמות למצבים נפשיים ופיזיים כמו מחלת פרקינסון וסכיזופרניה. דבר עם הרופא שלך אם אתה מודאג לגבי רמות הדופמין שלך.

שאלות נפוצות על דופמין

ש: מה דופמין עושה לאדם?

ת: דופמין משפיע על מצב הרוח, רגשות והתנהגויות שלך. תרגיש מאושר, בעל מוטיבציה, ערני וממוקד אם יש לך רמת דופמין מאוזנת. יותר מדי או פחות מדי דופמין גורם לבעיות עם התנהגות אימפולסיבית, שינה ותנועה.

ש: איך דופמין גורם לך להיות מאושר?

ת: דופמין שולח מסרים כימיים במוח שלך כדי להודיע לך שמשהו מרגיש טוב. כימיקל זה המעורר תחושה טובה מאותת למוח שלך להרגיש את אותה תחושת אושר כשאתה עושה דברים שאתה נהנה מהם.

ש: איך אפשר להגביר דופמין

?ת: אורח חיים בריא, תזונה עשירה במגנזיום וטירוזין, ותוספים מסוימים יכולים לעזור לך לשמור על רמות דופמין מאוזנות. אתה יכול גם להגביר דופמין על ידי עשיית דברים שאתה נהנה מהם.

ש: האם יחסי מין משחררים דופמין?

ת: דופמין מעורר תחושות של עוררות, מוטיבציה ותגמול. אם אתה מוצא יחסי מין מהנים, הגוף שלך משחרר זרימה של דופמין בתגובה לאותן תחושות פיזיות טובות.