כדי לדעת אם יש לך ADHD (הפרעת קשב וריכוז), חשוב לשים לב לשני דברים עיקריים:
1. תסמינים שמופיעים באופן מתמשך
ה‑ADHD לא מתבטא רק בקשיי ריכוז. זו הפרעה נוירולוגית שיכולה להשפיע על ההתארגנות, השליטה בדחפים, היכולת להניע את עצמך לפעולה, ויסות רגשי, ועוד. הנה כמה סימנים שמופיעים אצל הרבה אנשים עם ADHD – במיוחד אם הם חוזרים על עצמם לאורך זמן, במצבים שונים:
קשיים בריכוז:
קושי להישאר מרוכז במשימות מונוטוניות או ארוכות
מוסחות בקלות מרעשים, אנשים, או מחשבות פנימיות
נטייה לטעויות “שטותיות” בגלל חוסר תשומת לב
חוסר ארגון ודחיינות:
שוכחים פגישות, משימות, או פרטים קטנים
מתקשים לעקוב אחרי משימות מורכבות
דוחים דברים לרגע האחרון, גם כשמבינים את החשיבות שלהם
אימפולסיביות ואי שקט:
נטייה לדבר בלי לחשוב או להפריע בשיחה
קושי להמתין בתור או לשבת לאורך זמן
תחושת חוסר שקט פנימי, במיוחד כשצריך להתרכז
עומס רגשי ומנטלי:
רגישות גבוהה לביקורת או לתחושת כישלון
שינויי מצב רוח חדים, נטייה להתפרצויות או להצפה רגשית
תחושה שאתה מתאמץ כל הזמן בשביל לשמור על תפקוד בסיסי
2. האם התסמינים פוגעים בתפקוד היומיומי
לא כל מי שמרגיש מוסח מדי פעם או דוחה דברים סובל מ‑ADHD. השאלה היא האם זה פוגע לך ביומיום:
האם אתה מתקשה לשמור על שגרה?
האם אתה מאבד שליטה על הזמן?
האם אתה מרגיש שאתה לא ממצה את היכולות שלך?
האם זה פוגע בלימודים, בעבודה, במערכות יחסים?
אם התשובה היא כן – ייתכן מאוד שכדאי לעבור אבחון.
איך מאבחנים?
האבחון נעשה על ידי רופא מומחה – בדרך כלל פסיכיאטר או נוירולוג, ולעיתים פסיכולוג קליני.
זה כולל ראיון קליני, שאלונים, ולעיתים גם מבחן ממוחשב כמו TOVA או MOXO.
המטרה היא להבין את התמונה המלאה – לא רק אם יש קושי בריכוז, אלא אם מדובר בדפוס עמוק שפוגע בתפקוד.