הדחף המיידי של רוב ההורים הוא להימנע מתרופות. וזה טבעי. אף אחד לא רוצה להכניס את הילד שלו ל"מעגל של כדורים" בלי להבין מה זה עושה.
אבל השאלה הנכונה היא לא "האם הוא חייב", אלא:
“מה עוזר לו להרגיש שהוא שולט בחיים שלו, ולא כל הזמן נגרר אחרי קושי?”
🎯 מה קורה בלי תרופות?
ילדים רבים מצליחים להתנהל מצוין בעזרת הדרכת הורים, מסגרת תומכת, והתאמות לימודיות.
אבל יש מקרים שבהם:
הילד נפלט ממסגרות
לא מצליח לשבת, להקשיב, להשתתף
מאבד שליטה, חווה כעס ובכי תכופים
חווה דחייה חברתית או תחושת כישלון קבועה
במקרים כאלה, תרופה מתאימה יכולה להרגיש כמו סוף־סוף חמצן.
🧠 מה תרופה עושה – ומה לא?
היא לא משנה את האישיות
היא לא "ממכרת"
היא לא פותרת הכל – אבל מאפשרת התחלה של שינוי
💬 אמא אחת תיארה את זה כך:
“זה לא שהוא פתאום היה ‘ילד טוב’. הוא פשוט הפסיק להילחם כל הזמן. נהיה לו שקט בראש. ואז היה לי עם מי לדבר.”
—
🟩 לסיכום:
תרופות הן כלי – לא יעד.
וכשהן מגיעות אחרי תהליך של בירור, התאמה וליווי רגשי – הן יכולות לשנות חיים.