מה הקשר בין דופמין למחלות נפש או פיזיולוגיות כמו דיכאון, חרדה, פרקינסון ואחרות?

לדופמין תפקיד מרכזי במערכת העצבים המרכזית, והשפעתו ניכרת הן בבריאות הנפשית והן בבריאות הפיזית. שיבוש באיזון הדופמין — בין אם ברמותיו ובין אם ברגישות הקולטנים שלו — יכול להיות קשור למגוון מצבים רפואיים.

מצבים נפשיים:

• דיכאון – לעיתים קשור בירידה בפעילות מערכת התגמול הדופמינרגית, מה שמתבטא בחוסר הנאה (אנ-הדוניה), ירידה במוטיבציה וחוסר אנרגיה.

• חרדה – חוסר איזון בין דופמין למוליכים עצביים אחרים (כמו סרוטונין) יכול לתרום לעוררות יתר או למתח נפשי כרוני.

• הפרעת קשב וריכוז (ADHD) – קשורה לרמות נמוכות של דופמין באזורים מסוימים במוח, מה שמשפיע על מיקוד ושליטה בדחפים.

מצבים פיזיולוגיים:

• פרקינסון – מחלה נוירולוגית שבה יש אובדן הדרגתי של תאי עצב שמייצרים דופמין ב־Substantia Nigra, מה שגורם להאטה בתנועה, רעד וחוסר יציבות.

• תסמונות כאב כרוני – במצבים מסוימים נמצא קשר בין שינויים בדופמין לבין הגברת תחושת הכאב.

• השמנת יתר – שיבוש במערכת הדופמין יכול להשפיע על תחושת השובע וההנאה ממזון, ולגרום לאכילת יתר.

הקשר בין דופמין למחלות אינו חד־משמעי — לעיתים מדובר בסימפטום של המחלה, ולעיתים באחד מהגורמים לה. לכן, כל התערבות לשיפור פעילות הדופמין צריכה להיות מותאמת אישית ובפיקוח רפואי.

📚 מקורות:

• Dopaten – דופמין ומצבים רפואיים.

• Harvard Medical School – Dopamine and health conditions.

• National Institute of Neurological Disorders and Stroke – Dopamine-related disorders.

המידע באתר דופטן אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך.