Blog

שיבולת שועל ירוקה פראית ושאר הזנים: מדריך מקיף לסגולות תזונתיות

שיבולת שועל היא צמח דגני הממשיך לעורר עניין רב בעולם התזונה, בעל יתרונות בריאותיים ניכרים. משפחת השיבולת (Family Poaceae) כוללת מגוון סוגים, מהם שיבולת שועל רגילה (Avena sativa), שיבולת שועל ירוקה (Avena sativa var. viridis), ושיבולת שועל ירוקה פראית (Avena fatua).

 

סוגים והבדלים

  • שיבולת שועל רגילה: הזן הנפוץ ביותר, משתמשים בו להכנת דגני בוקר, חטיפים ולמזון לבעלי חיים. היא מכילה רמות גבוהות של סיבים תזונתיים, חלבונים, וויטמינים חיוניים.
  • שיבולת שועל ירוקה: שיבולת זו נאספת בעוד היא בשלב צעיר ולא בשל, מה שמוביל לשמירה על רכיבים תזונתיים כגון נוגדי חמצון וויטמינים. היא משמשת לעיתים כתוסף תזונה.
  • שיבולת שועל ירוקה פראית: מדובר בזן בר, המציע יתרונות רבים שטרם נחשפו במלואם. שיבולת זו מחזיקה בתכונות ייחודיות, בעיקר ביכולתה להשפיע על רמות הדופמין.

 

שיבולת שועל ירוקה פראית – יתרונות תזונתיים ומשאבים קוגניטיביים

שיבולת שועל ירוקה פראית נבחרה כאחד מהמרכיבים המרכזיים במוצר דופטן®, המשלב תרכובת בשם Alpha GPC Choline, המשמשת כחומר גלם ליצירת דופמין בגוף.

דופמין הוא נוירוטרנסמיטר הממלא תפקיד קרדינלי בתהליכים קוגניטיביים כגון ריכוז, זיכרון ומצב רוח.

באופן ייחודי, שיבולת שועל ירוקה פראית מעכבת את האנזים MAO-B, האחראי על פירוק הדופמין, ובכך תורמת לשמירה על רמות גבוהות יותר של דופמין במערכת.

 

מחקרים על שיבולת שועל ירוקה פראית

שורה של מחקרים מדעיים מאששים את היתרונות הבריאותיים של שיבולת שועל ירוקה פראית:

  1. מחקר ששותף ב-Hospital de la Santa Creu i Sant Pau בברצלונה: נמצא כי תמצית שיבולת שועל ירוקה פראית מסייעת במימוש הפוטנציאל של משאבי החשיבה, ומקושרת לביצועים טובים יותר בפעילות קוגניטיבית אצל נבדקים בריאים.
  2. פרס לרכיב השנה באירופה: תמצית שיבולת שועל ירוקה פראית (Neuravena®) זכתה בפרס על חדשנות בתחום בריאות המוח, החושפת את יתרונותיה הייחודיים על תהליכי החשיבה.
  3. מחקר באוניברסיטת Northumbria: הראה כי מינון של 800 מ"ג של תמצית שיבולת שועל ירוקה פראית שיפר את מהירות הביצוע במשימות ניהוליות, כמו גם שיפור בזיכרון העבודה.
  4. שיפור זרימת הדם: מחקר מאוניברסיטת דרום אוסטרליה הראה כי צריכה עקבית של השיבולת יכולה לשפר את זרימת הדם בעורקים, כולל עורקי המוח.
  5. מבחן סטרופ: נבדקים בגיל השלישי שצרכו תמצית שיבולת שועל ירוקה פראית הראו שיפור רמות דיוק בביצוע המבחן ב-80%, מה שמעיד על שיפור ברמות הקשב.
  6. יכולות חשיבה ולמידה משופרות: מחקר מהאוניברסיטה בגרמניה אישר כי נבדקים שנטלו את התמצית הראו יכולות חשיבה ולמידה טובות יותר מקבוצת הביקורת.

סיכום

שיבולת שועל ירוקה פראית מציעה יתרונות בריאותיים רבים, במיוחד בתחום הקוגניציה והוויסות הרגשי. השפעתה על שמירת רמות דופמין גבוהות עשויה לייעל את תהליכי החשיבה, הזיכרון והקשב, ובכך לשפר את התפקוד הקוגניטיבי הכללי.

המדריך המקיף להפרעת קשב וריכוז

ADHD – בעיות קשב וריכוז

בעיות קשב וריכוז, הידועות גם בשם ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder), מתייחסות להפרעה נוירולוגית שאופיינית בעיקר בילדים, אך עלולה להימשך גם לגיל ההתבגרות והמבוגר. על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), שיעור הילדים המאובחנים עם בעיות קשב וריכוז בארצות הברית עומד על כ 11.4% מהאוכלוסייה.

 

ההגדרה של הפרעת קשב וריכוז

ההגדרה הקלינית של ADHD כוללת תסמינים של חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. ילדים עשויים להרגיש קושי להתרכז במשימות בית ספריות, לארגן פעילויות, לשמור על תשומת לב מופחתת בזמן שיעורים, או להקשיב להנחיות. תסמינים אלו אינן מוגבלים רק לגיל הילדות; מבוגרים עם ADHD עשויים לחוות קשיים בעבודה, בניהול זמן, ובמערכות יחסים.

סיבות ובעיות נפוצות

הסיבות להפרעת קשב וריכוז הן מורכבות ונעות בין גנטיות לסביבתיות. מחקרים מצביעים על גנטיקה כגורם מרכזי: היסטוריה משפחתית של הפרעות קשב וריכוז יכולה להעלות את הסיכון לפיתוח ההפרעה. גורמים סביבתיים כגון חשיפה לחומרים רעילים בזמן ההיריון, תזונה לקויה, ולחץ סביבתי עלולים גם הם להשפיע על התפתחות הבעיה.

מחקרים בתחום

מחקרי התנהגות ונוירולוגיה מצביעים על הבדלים במבנה ובפעולה של המערכת העצבית אצל אנשים עם .ADHD לדוגמה, מחקר שפורסם בכתב העת The Lancet מצא כי ילדים עם ADHD מתקשים בוויסות תחושות כחלק מתהליך פיתוח הכישורים החברתיים והקוגניטיביים. מחקר נוסף בוצע על ידי אוניברסיטת הרווארד, שם נמצא כי תהליכים פסיכולוגיים מסוימים, כמו גם פעילות הבסיס של חומרים כימיים במוח, משפיעים על יכולת ההתמקדות והקשב.

 

צורות שונות של טיפול בהפרעת קשב וריכוז

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD) כולל מגוון גישות, שיכולות להשתנות לפי גיל המטופל, חומרת התסמינים והעדפות אישיות. להלן צורות הטיפול עיקריות:

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי הוא אחד מהשיטות העיקריות לטיפול ב ADHD. התרופות נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

  • ממריצים: (Stimulants) תרופות אלו כוללות חומרים כמו מתילפנידאט (Ritalin) ואמפטמינים(Adderall) . אלו עובדים על הגברת הפעילות של נוירוטרנסמיטרים כגון דופמין ונוראדרנלין, שהם חיוניים לתפקוד קוגניטיבי וריכוז. מחקרים מראים כי מרבית הילדים שצורכים תרופות אלו חווים שיפור משמעותי בתסמינים.
  • לא-ממריצים (Non-Stimulants): כוללים תרופות כמו Atomoxetine (Strattera) ו-Guanfacine. אלו נחשבות לתרופות עם השפעה פחותה על המערכת העצבית, ויכולות להיות טובות יותר עבור אנשים עם תופעות לוואי לא נעימות או בעיות לב.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

  • הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מציע תהליך מסודר שבו המטופל לומד לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שאינם מועילים. באמצעות CBT, אנשים עם ADHD יכולים לשפר את ניהול הזמן שלהם, לעורר יכולות ארגון ולפתח כלים מועילים להתמודדות עם תסמינים קשים.

טיפול משפחתי

  • טיפול משפחתי יכול להיות שימושי במיוחד עבור ילדים עם ADHD. הוא מספק תמיכה להורים ועוזר להם להבין כיצד לתמוך בילד שלהם בצורה מיטבית. הטיפול כולל טכניקות לאימון הורים, שיכולות לעזור להם להתמודד עם אתגרים יומיומיים ולשפר את התקשורת בתוך המשפחה.

תזונה ואורח חיים

  • ישנה גישה שונה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות, המצביעה על כך שתזונה בריאה ואורח חיים פעיל יכולים להשפיע על תסמיני ADHD. חומרים תזונתיים כמו אומגה-3, ויטמינים ומינרלים עשויים לתמוך בריכוז וביכולת הקוגניטיבית.  בתוך הקטגוריה הזו נכללים תוספי תזונה שהחומרים הפעילים בהם הוכחו כאפקטיביים בהשפעה על רמת הדופמין בגוף (שאחראי בין היתר על היכולת שלנו להתרכז)

טכניקות של מדיטציה ותרגולי מיינדפולנס

  • מחקרים מראים כי תרגולי מיינדפולנס, כמו מדיטציה, יכולים להציע יתרונות לקשב וריכוז. תרגולים קבועים יכולים לסייע בהפחתת הלחץ ולשיפור הכשירות הקוגניטיבית וזה יכול להועיל להתמודדות עם תסמיני ADHD.

טיפולים אלטרנטיביים

  • אפשרויות נוספות, כגון טיפולים בעזרת דיקור, תרפיות באמצעות אומנות או מוזיקה, דנים בהשפעות של טכניקות מסורתיות או מסייעות על שיפור ריכוז וקשב. חשוב לציין שהשפעות אלו יכולות להשתנות מאדם לאדם.

 

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין תרופות להפרעת קשב וריכוז לתוספי תזונה?

תרופה היא מוצר המיועד למנוע, לטפל או להקל על מחלה מסוימת, והיא מצריכה מרשם רופא כדי להשיג אותה. התרופות לרוב כוללות חומרים פעילים שנחקרו ונבדקו באופן מעמיק, אך הן עשויות להיות מלוות בתופעות לוואי.

 

תוסף תזונה, לעומת זאת, הוא מוצר שנועד להוסיף ערכים תזונתיים, ולא מחייב מרשם רופא. תוספים אלו יכולים לכלול ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, צמחים, חלבונים ועוד, ולרוב הם נחשבים לבטוחים לשימוש ללא פיקוח רופא. בשוק קיימים תוספי תזונה המיועדים לשיפור הריכוז והקשב, הנעזרים במרכיבים טבעיים.

מה, גם זה קשור לדופמין?

יש לך צורך בלתי נשלט להשלים משפטים של אחרים לפני שהם סיימו לדבר? דוחה תמיד דברים לדקה ה-90? הגוף שלך חייב לזוז כשכולם יושבים? אולי רמת הדופמין שלך לא יציבה!

אם המשכת לקרוא, יכול להיות שכל מיני התנהגויות שלך, דברים שקורים לך, אתגרים שיש לך מאז הילדות מושפעים בעיקר מחומר חשוב אחד: דופמין. זהו מוליך עצבי, נוירוטרנסמיטר, המשפיע על תפקודים שונים: מוטיבציה, התמדה, זיכרון, קשב, ריכוז ואיפוק – כל אלה קשורים כנראה לרמת הדופמין שלנו.

אין בדיקה שתגלה מה רמת הדופמין, אבל יש כל מיני התנהגויות שמרמזות כי רמת הדופמין אינה יציבה. אז מה לעשות? המשיכו לקרוא

מתכננים משהו חשוב אבל זונחים אותו כשהוא מפסיק לרגש?

כשרמת הדופמין יציבה, אנשים חווים בהירות, עולים בראשם רעיונות מבריקים והם מדמיינים את ההצלחה. אבל אז, נוחתים אל קרקע המציאות: מבינים שהיוזמה הזו לא תתקדם לבד, ושכדי שמשהו יקרה, צריך למלא טפסים ומשימות ובירוקרטיה, לבצע תיקונים, התאמות, שינויים, ולהקדיש המון זמן וקשב וסבלנות. אצל אנשים עם רמת דופמין לא יציבה, ברגע הזה רמת הדופמין צונחת, והרבה פעמים, בלי לדעת מה קורה מבחינה כימית, מחליטים לוותר. הרעיון הזה, שקודם נראה הכי טוב בעולם, נראה פתאום הרבה פחות שווה. מוכר לכם? לאנשים עם רמת דופמין לא יציבה קשה מאד למצוא את המוטיבציה להתמיד במשימה ולסיים אותה, אחרי שההתרגשות נעלמה.

כשמצליחים לייצב את רמת הדופמין – קל הרבה יותר לעשות דברים שקודם לכן נראו משעממים.

בילדוּת, קרתה תופעה דומה גם בכיתה או עם שיעורי הבית: ילדים נבונים שרמת הדופמין שלהם לא יציבה ממצים את התרגול בחשבון די מהר. אחרי שהם מבינים את הקאץ', רמת הדופמין פוחתת – והתרגיל מפסיק לעניין אותם. המוטיבציה יורדת. הביצועים נפגעים. מתחילים להעתיק את המספר הלא נכון, להחליף מינוס בפלוס, לקשקש בספרים, להפריע בשיעור בלי להתכוון, לקבל הערות ונזיפות ולהרגיש פגומים.

כשמצליחים לייצב את רמת הדופמין – קל הרבה יותר להקשיב, להתמיד ולתרגל.

למה הבית שלי כל כך מבולגן?

מה עוד קורה כשרמת הדופמין לא יציבה? קשה לסדר. גם סדר פיזי, למשל לסדר את החדר, וגם סדר בראש, כמו סדר עדיפויות. לאנשים עם רמת דופמין לא יציבה יש לפעמים רשימה ארוכה ארוכה ארוכההההה של משימות שהתחילו ומעולם לא סיימו. יש להם המון רשימות, הוכחות לכך שהם ניסו שוב ושוב להיות מסודרים, אבל כל פעם שכחו מה התכוונו לעשות. לפעמים גם המכונית שלהם, או שולחן העבודה שלהם, נראים… איך נגיד בעדינות, לא מוכנים למסדר רס"ר. אבל האי-סדר הזה לא מתבטא רק בבלגן חיצוני, אלא גם בתוך הראש. כשצריך לעשות משהו הם מבזבזים המון זמן על השאלה "מה אעשה קודם?", ולפעמים מרוב התלבטויות לא מתחילים כלום, או מתחילים כמה משימות בו זמנית, ולא מסיימים אף אחת מהן. בעבודה או בלימודים או בבית הרבה פעמים מתלוננים שהם מבולגנים ולא מאורגנים.

כשמצליחים לייצב את רמת הדופמין – קל הרבה יותר להיות מסודרים.

כשיש משימה מאתגרת אבל רמת הדופמין לא יציבה, קשה לגייס דופמין כדי לצאת לדרך. לכן, גם בלי שנדע בכלל מה זה דופמין, המשימה נדחית, ועוד קצת נדחית, ועוד קצת, עד שכבר נהיה לחוץ – כי מתח ותחושת חירום גורמים לעליה של אדרנלין ודופמין, וסוף סוף, כשהדופמין עלה, אפשר לצאת לדרך. אנשים עם דופמין לא יציב דוחים את המשימה עד לרגע האחרון, עד שיש להם תחושת סכנה ממש – שיחה נכנסת מהבוסית, הערה מהמורה, לקוח לא מרוצה שמחכה לתוצרים – ואז, ורק אז, עולה סוף סוף הדופמין והם מצליחים להניע את עצמם לפעולה. הם יצירתיים, מוצאים פתרונות עוקפים, אבל לדחיינות יש מחיר. הרגע האחרון הוא קצר, ולו התחילו בזמן, איכות הביצוע שלהם הייתה כנראה טובה יותר.

איפה שמתי את המפתחות שלי?

עוד תפקוד שמושפע מרמת דופמין יציבה הוא זיכרון, ובעיקר זיכרון לטווח קצר. נכנסנו לחדר, אבל למה בעצם? מה התכוונו לעשות? ואיפה שמתי את המפתחות שלי? ורגע, על מה דיברתי? ואם כבר דיבורים, כשרמת הדופמין לא יציבה, נעשים ניסיונות אינסופיים, חלקם נואשים, כדי להעלות אותה. כשאנשים עם דופמין לא יציב יושבים בשקט, הדופמין פוחת – ואז הם מתחילים להיכנס לדברי אחרים, או להקפיץ רגליים, להזיז את הידיים, או לדבר הרבה יותר מכל יתר האנשים בחדר. כשמשימה או שיחה מתחילה לשעמם אותם,  רמת הדופמין יורדת – ושוב, כדי להעלות אותה, "מזגזגים" לנושא אחר. קופצים בין משימות ומחשבות ולא מצליחים לסיים כמעט שום דבר כמו שצריך.

כשמצליחים לייצב את רמת הדופמין – קל יותר לשלוט במילים ובמעשים שלנו.

אבל איך מאזנים את רמת הדופמין שלנו?

הכירו את דופטן, תוסף תזונה המסייע לייצב את רמת הדופמין ולהשאיר אותה קבועה לאורך זמן (כ-5 שעות). אנחנו מזמינים אותך לבדוק אם דופטן מתאים לצרכים שלך, ואם לא – מאפשרים להחזיר ולקבל את הכסף בחזרה. חשוב לנו שתהיה לך חוויית קניה טובה, וידיעה ברורה שלא שילמת לשווא. הכי חשוב לנו שתהיו מרוצים.

דופמין – הדלק של התפקודים הניהוליים

 

מהו דופמין?

דופמין הוא הורמון ומוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שנוצר במוח שלנו. מערכת העצבים משתמשת בו כדי להעביר מסרים בין תאי עצב. מסרים אלה נעים גם בין המוח לשאר הגוף.

מוליך עצבי ייחודי זה משפיע על הגוף, המוח וההתנהגות שלנו. לדופמין יש תפקיד בתחושת הנאה ותגמול. הוא מהווה חלק משמעותי ביכולת האנושית הייחודית שלנו לחשוב ולתכנן. הוא עוזר לנו להתמקד, לעבוד להשגת מטרות ולמצוא עניין בדברים.

כמו רוב המערכות בגוף, איננו שמים לב אליו (או אפילו יודעים על קיומו) עד שמתעוררת בעיה.

יותר מדי או פחות מדי דופמין יכול להוביל לבעיות בריאות שונות. חלקן רציניות, כמו מחלת פרקינסון. אחרות פחות חמורות.

 

מה דופמין עושה?

הדופמין נע לאורך ארבעה נתיבים עיקריים במוח. נתיבים אלה הם כמו כבישים מהירים עם תחנות עצירה (קולטני דופמין) לאורך הדרך. הדופמין עוצר בקולטנים אלה כדי לשלוח ולקבל מסרים שונים. מסרים אלה הם אותות המשפיעים על תנועה, קואורדינציה, הנאה וחשיבה.

לדופמין יש תפקיד חשוב במערכת התגמול שלנו. כשאנחנו עושים משהו שגורם לנו להרגיש טוב, המוח משחרר זרימה של דופמין. אנחנו באופן טבעי מחפשים עוד מאותה הרגשה טובה על ידי חזרה על ההתנהגות שגרמה לנו להרגיש טוב. זה יכול להיות כל דבר, החל מאכילת אוכל טעים ועד צפיית בינג' בסדרה האהובה עלינו, או התנהגויות מזיקות יותר כמו שימוש יתר בסמים או אלכוהול.

 

הדופמין משפיע על היבטים רבים בהתנהגות ובתפקודים הפיזיים שלנו, כגון:

  • למידה
  • מוטיבציה
  • שינה
  • זיכרון וריכוז
  • תגובה למתח
  • מצב רוח
  • קשב
  • עיכול וזרימת דם
  • קצב לב
  • תפקוד כלי הדם
  • תנועה

 

דופמין לעומת סרוטונין

סרוטונין הוא מוליך עצבי שכמו דופמין, מווסת מצב רוח ותפקודי גוף אחרים. שני ההורמונים מגבירים מצבי רוח ורגשות חיוביים. סרוטונין ודופמין שניהם משחקים תפקיד בעיכול ושינה.

סרוטונין קשור לאושר ומצב רוח, בעוד דופמין קשור לתחושות תגמול ומוטיבציה.

למרות ששני המוליכים העצביים דומים, הם פועלים בדרכים שונות. האיזון בין ההורמונים חשוב מכיוון שלעתים הם עובדים יחד, ובמקרים אחרים מעכבים או מרסנים זה את זה. רמה נמוכה מדי של כל אחד מההורמונים עלולה לגרום למצבים נפשיים שונים.

בבריאות הנפשית קשה לזהות גורם יחיד לרוב הפרעות בריאות הנפש והאתגרים הנפשיים. אך הם קשורים לעתים קרובות ליותר מדי או פחות מדי דופמין בחלקים שונים של המוח. דוגמאות כוללות:

סכיזופרניה: הפרעה פסיכיאטרית חמורה אך ניתנת לטיפול הגורמת להזיות (ראיית דברים שאינם קיימים) ואשליות (אמונה איתנה ברעיונות לא נכונים). תסמינים אחרים כוללים מחשבות לא מאורגנות ותנועות גוף חריגות. חוסר איזון בדופמין לאורך נתיבים שונים במוח גורם לתסמינים אלה.

:ADHD איש אינו יודע בוודאות מה גורם להפרעת קשב וריכוז, מחקרים מסוימים מראים שייתכן שזה נובע ממחסור בדופמין. בעיה זו עשויה להיות קשורה לגנים שלך. התרופה ל-ADHD מתילפנידאט (ריטלין) פועלת בין היתר על ידי הגברת הדופמין.

שימוש לרעה בסמים והתמכרות: סמים כמו קוקאין יכולים לגרום לעלייה גדולה ומהירה של דופמין במוח. זה מספק את מערכת התגמול הטבעית שלך באופן משמעותי. אך שימוש חוזר בסמים גם מעלה את הסף להנאה מסוג זה. המשמעות היא שאתה צריך לקחת יותר כדי להשיג את אותו ה"היי". בינתיים, הסמים גורמים לגוף שלך להיות פחות מסוגל לייצר דופמין באופן טבעי. זה מוביל לירידות רגשיות כשאתה פיכח.

 

דופמין במחלות אחרות

דופמין משחק תפקיד גם במחלות שאינן קשורות לבריאות הנפש. אחת מהן היא מחלת פרקינסון. אחרת היא השמנת יתר.

מחלת פרקינסון: דופמין מאפשר לנוירונים, או תאי עצב במוח, לתקשר ולשלוט בתנועה. בפרקינסון, הגרעינים הבזאליים, שהם חלק חשוב מתאי המוח והעצבים השולטים בתנועת הגוף, מתפרקים בהדרגה. ללא אות לשלוח יותר, הגוף שלך מייצר פחות דופמין.

שינויים אלה במוח מובילים לחוסר איזון כימי הגורם לתסמינים פיזיים, כולל רעד, נוקשות, תנועה רצונית איטית, שיווי משקל לקוי, וקואורדינציה לקויה. רופאים מטפלים בתסמינים אלה עם תרופות המעלות את רמות הדופמין.

מכיוון שתרופות רבות משפיעות על הדופמין, חשוב שהרופא שלך יידע על כל התרופות שאתה לוקח.

תסמינים של רמות דופמין נמוכות וגבוהות דופמין אינו נמדד בבדיקת דם, לכן אין מספר מסוים שמראה שיש לך רמה נורמלית. במקום זאת, הרופא שלך ישאל אותך שאלות רבות על ההיסטוריה הרפואית שלך, אורח החיים שלך, ואיך אתה מרגיש. אם יש לך רמת דופמין נורמלית ומאוזנת, תרגיש מאושר, מונע, ערני וממוקד.

 

תסמיני דופמין נמוך: אם יש לך רמות נמוכות של דופמין במוח, ייתכן שיהיו לך התסמינים הבאים:

  • מעט מוטיבציה להשלים משימות או להשיג מטרות
  • חוסר הנאה מפעילויות שפעם נהנית מהן
  • מעט אנרגיה
  • חרדה או עצב
  • קושי בריכוז
  • בעיות שינה
  • חשק מיני נמוך

תסמיני דופמין גבוה: אם יש לך רמת דופמין גבוהה, אתה עשוי להרגיש:

  • אופוריה, או התרגשות ואושר עז
  • רמות גבוהות של אנרגיה
  • חשק מיני מוגבר

החסרונות של יתר דופמין במוח כוללים:

  • קשיי שינה
  • התנהגות תוקפנית
  • קושי בשליטה בפעולות שלך

 

כיצד להגביר את רמת הדופמין

דופמין הוא כימיקל מוחי מורכב ומדענים עדיין לומדים כיצד הוא פועל.

מחקרים מסוימים מראים שמזונות מסוימים עשירים במגנזיום וטירוזין (חומצת אמינו שהופכת לדופמין במוח) עשויים להגביר את רמות הדופמין. דוגמאות הן עוף, שקדים, תפוחים, ירקות עליים ירוקים, תה ירוק, עגבניות וכורכום.

רמות הדופמין עולות כשאנחנו עושים דברים שגורמים לנו להרגיש שמחים ורגועים. כדי לקבל זרימה של דופמין, אתה יכול לנסות להתנתק מהטלפון שלך ובמקום זאת לעשות פעילות גופנית, לבלות בטבע, או לקרוא את הספר האהוב עליך.

תוספי תזונה המגבירים את רמות הדופמין הם:

  • טירוזין
  • L-תיאנין
  • ויטמינים D, B5, ו-B6
  • חומצות שומן חיוניות אומגה-3
  • מגנזיום

 

דטוקס דופמין

דטוקס דופמין, הנקרא גם צום דופמין, הוא טרנד שצבר פופולריות בשנים האחרונות. צום דופמין פותח לראשונה על ידי ד"ר קמרון ספה כטכניקת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לעזרה לאנשים המתמודדים עם התנהגויות אימפולסיביות והתמכרותיות. במקום לפעול על פי הדחפים לסיפוק מיידי הנגרם מזרימת דופמין, שיטה זו מסתמכת על כוח רצון לניהול התגובה שלך לדחפים.

המונח דטוקס דופמין גורם לאנשים לחשוב שהימנעות מכל הפעילויות המהנות תאפס את רמות הדופמין. זה לא נכון כי הגוף שלך ממשיך לייצר דופמין גם אם אתה נמנע מלעשות דברים שגורמים לך להיות שמח.

במקום זאת, צום דופמין כולל ניהול התנהגויות שלך ומילוי הצרכים שלך על ידי התמקדות בהתנהגויות שהיית רוצה לשפר. דרך הצום, אתה מחליף הרגלים לא בריאים בפעילויות בריאות.

 

כיצד לבצע צום דופמין

דטוקס דופמין אינו אומר שאתה נמנע מכל הפעילויות שמביאות לך שמחה. במקום זאת, אתה מתמקד בהתנהגויות שגורמות לבעיות בחייך, שבדרך כלל נופלות לקטגוריות הבאות:

  • אכילת הנאה או אכילה רגשית
  • אינטרנט או משחקי מחשב
  • הימורים או קניות
  • פורנוגרפיה או אוננות
  • התנהגויות מחפשות ריגושים
  • שימוש בסמים לצורכי בילוי

צום דופמין משמעו דברים שונים לאנשים שונים. עבור חלק, זה אומר שהם מתנתקים לחלוטין ממכשירים אלקטרוניים ומדיה חברתית. אחרים מנסים צורות קיצוניות ולאו דווקא בריאות של צום, כמו הימנעות מפעילויות בריאות כמו אכילה או התעמלות.

אין גישה אחת קבועה לצום דופמין. המלצה אחת היא להתחיל בהדרגה את הצום, להתחיל עם כמה שעות, ליום אחד בשבוע, לשבוע, ומעבר לכך, בדרך שלא מפריעה לחיים שלך.

נקודות עיקריות: דופמין הוא הורמון ומוליך עצבי מורכב המשפיע על רגשות, התנהגות ותנועה. יש לו תפקיד מרכזי באופן שבו אנחנו חשים הנאה, מחפשים תגמולים ושומרים על מוטיבציה. רמות דופמין גבוהות או נמוכות מדי גורמות למצבים נפשיים ופיזיים כמו מחלת פרקינסון וסכיזופרניה. דבר עם הרופא שלך אם אתה מודאג לגבי רמות הדופמין שלך.

שאלות נפוצות על דופמין

ש: מה דופמין עושה לאדם?

ת: דופמין משפיע על מצב הרוח, רגשות והתנהגויות שלך. תרגיש מאושר, בעל מוטיבציה, ערני וממוקד אם יש לך רמת דופמין מאוזנת. יותר מדי או פחות מדי דופמין גורם לבעיות עם התנהגות אימפולסיבית, שינה ותנועה.

ש: איך דופמין גורם לך להיות מאושר?

ת: דופמין שולח מסרים כימיים במוח שלך כדי להודיע לך שמשהו מרגיש טוב. כימיקל זה המעורר תחושה טובה מאותת למוח שלך להרגיש את אותה תחושת אושר כשאתה עושה דברים שאתה נהנה מהם.

ש: איך אפשר להגביר דופמין

?ת: אורח חיים בריא, תזונה עשירה במגנזיום וטירוזין, ותוספים מסוימים יכולים לעזור לך לשמור על רמות דופמין מאוזנות. אתה יכול גם להגביר דופמין על ידי עשיית דברים שאתה נהנה מהם.

ש: האם יחסי מין משחררים דופמין?

ת: דופמין מעורר תחושות של עוררות, מוטיבציה ותגמול. אם אתה מוצא יחסי מין מהנים, הגוף שלך משחרר זרימה של דופמין בתגובה לאותן תחושות פיזיות טובות.

 

דילוג לתוכן