כמה עולה אבחון קשב באופן פרטי?

העלות של אבחון ADHD באופן פרטי משתנה – בהתאם לסוג האבחון, מי מבצע אותו, והאם מדובר בילד או מבוגר. בגדול, טווח המחירים נע בין 1,200 ש"ח ל‑2,500 ש"ח, אבל זה יכול להגיע גם ליותר אם משלבים כמה אנשי מקצוע.

מה משפיע על המחיר?
מי מאבחן – פסיכיאטר, נוירולוג, פסיכולוג קליני או נוירופסיכולוג.

משך האבחון – האם מדובר בפגישה אחת או במספר שלבים.

סוג הכלים – האם האבחון כולל גם מבחן ממוחשב כמו TOVA או MOXO.

היקף הדוח – אם אתה צריך דוח מלא להקלות בבחינות, למשל, זה מייקר את העלות.

מבוגר מול ילד – אבחון לילדים לרוב כולל גם תצפיות, שאלונים לגננת/מורה ולעיתים שיחה עם ההורים – ולכן עשוי להיות ארוך ויקר יותר.

מה לגבי החזרים?
קופות החולים: ברוב הקופות ניתן לקבל החזר חלקי, במיוחד אם יש הפניה מרופא המשפחה. בקופות כמו כללית מושלם, מכבי זהב/שלי או לאומית זהב – האחוזים משתנים לפי הסוג והספק.

ביטוחים פרטיים: אם יש לך ביטוח בריאות פרטי – שווה לבדוק אם יש כיסוי לאבחון פסיכולוגי או נוירולוגי.

האם תמיד צריך ללכת פרטי?
לא בהכרח. דרך קופת החולים אפשר לעבור אבחון מסובסד או אפילו בחינם, אבל התורים ארוכים יותר ולעיתים התהליך מצומצם יותר.
אם אתה מרגיש דחיפות, או אם חשוב לך דוח מלא לצורך מסגרות חינוכיות או הגשה לוועדות – אבחון פרטי יכול להיות הדרך היעילה יותר.

האם אפשר לאבחן ADHD בגיל גן?

אפשר – אבל צריך להיזהר עם זה.
אבחון של ADHD בגיל הרך (4–6) הוא אפשרי, אבל מורכב יותר. בגיל הזה, הרבה מהתנהגויות שנראות "כמו ADHD" הן בעצם חלק נורמלי מההתפתחות – קושי לשבת במקום, מוסחות, אימפולסיביות.

לכן כשמאבחנים ילד בגיל גן, מסתכלים קודם כל על מידת החריגה מההתנהגות המצופה לגילו, ועל השאלה האם הקשיים בולטים גם בהשוואה לילדים אחרים באותה קבוצה.

מתי בכל זאת מתחילים תהליך אבחון בגיל צעיר?
כשהילד מאוד מתקשה להשתלב במסגרת (למשל לא מצליח לשבת אפילו דקה, מתפרץ בלי שליטה, נוגע בילדים אחרים)

כשהגננת או אנשי צוות מדווחים על קושי מתמשך, לא רק "תקופה"

כשההורים רואים בעקביות קשיים בתפקוד הביתי – חוסר ויסות רגשי, חוסר שינה, קושי בביצוע משימות בסיסיות

במקרים כאלה, הרופא ימליץ להתחיל מעקב התפתחותי או אבחון ראשוני, ולעיתים ימליץ להמתין עם הגדרה רשמית של ADHD עד גיל 6 או 7 – כשהתמונה מתבהרת יותר.

מי מאבחן בגיל הזה?
רופא התפתחותי

פסיכיאטר ילדים

נוירולוג ילדים

פסיכולוג התפתחותי

כל אחד מהם יכול להתחיל תהליך הערכה. לפעמים משלבים כמה אנשי מקצוע, במיוחד כשיש חשד לעיכוב התפתחותי או בעיות נלוות.

חשוב לדעת:
לא כל ילד פעלתן הוא ילד עם ADHD.
האבחון בגיל הגן צריך להיות זהיר, סבלני ומבוסס על התבוננות לאורך זמן. לפעמים הדרכת הורים נכונה וסביבה מותאמת פותרת את רוב הבעיות – בלי צורך בהגדרה רפואית או טיפול תרופתי.

איך מאבחנים ADHD אצל ילדים?

האבחון אצל ילדים דומה באופי שלו לאבחון אצל מבוגרים – אבל דורש הסתכלות רחבה יותר, כי ילדים עדיין מתפתחים, וגם כי מה שנחשב "נורמלי" בגיל 6 לא בהכרח נורמלי בגיל 10.

למי פונים?
האבחון מתבצע לרוב על ידי:

פסיכיאטר ילדים ונוער

נוירולוג ילדים

פסיכולוג התפתחותי או קליני

לא מספיק שרופא ילדים יגיד "נראה לי שיש לו ADHD" – צריך איש מקצוע מוסמך שמכיר את הקריטריונים, ויודע להבדיל בין ADHD לבין בעיות אחרות שיכולות להיראות דומה (כמו חרדה, בעיות התנהגות, עיכוב שפתי או רגשי).

מה כולל האבחון?
שיחה קלינית עם ההורים – על הרקע ההתפתחותי של הילד, איך הוא מתפקד בבית, בגן או בבית הספר, האם יש בעיות שינה, התנהגות, קשרים חברתיים וכו'.

שאלונים להורים ולמורים – בדרך כלל משתמשים בשאלונים סטנדרטיים כמו Conners, כדי לקבל תמונה אובייקטיבית ממספר מסגרות.

תצפיות ואינטראקציה עם הילד – הפסיכולוג או הרופא בודק איך הילד מגיב להנחיה, איך הוא יושב, כמה מהר הוא מוסח, האם הוא מגיב בקיצוניות, מתקשה להתאפק או נוטה להתפרצויות.

לעיתים – מבחן ממוחשב (כמו MOXO או TOVA) – במיוחד כשיש התלבטות אם מדובר בקשיי ריכוז או סתם חוסר שקט זמני.

השלמת מידע ממסגרות חינוכיות – גננת, מחנכת, יועצת. לפעמים אפילו משלבים אבחון דידקטי או רגשי, אם יש חשד לקשיים נוספים.

מה מחפשים באבחון?
האם הקשיים קיימים בכמה תחומי חיים – ולא רק מול מסך או בזמן שיעור.

האם הם מתמשכים לאורך זמן, ולא רק בתקופות של שעמום או לחץ.

האם יש פגיעה בתפקוד – בלמידה, בקשרים החברתיים, בדימוי העצמי.

חשוב לדעת:
לפני שמחליטים על טיפול – תרופתי או אחר – חשוב שאבחון יהיה מדויק ולא חפוז. לפעמים הילד פשוט מתפתח בקצב שלו, או חווה עומס רגשי שלא בהכרח קשור ל-ADHD.

אבחון טוב לא ממהר "לשים תווית", אלא בודק הקשר, סביבה ותגובה לאורך זמן.

האם מבחן TOVA מספיק בשביל לקבוע אם יש ADHD?

לא. מבחן TOVA יכול להיות חלק מהאבחון, אבל הוא לא מספיק כדי לקבוע אם יש או אין ADHD.

זה אולי נשמע מבלבל – כי מדובר בבדיקה ממוחשבת עם גרפים, אחוזונים וציון מדויק – אבל בפועל, הבדיקה הזו בודקת רק יכולת ריכוז בזמן קצר ומוגדר, ולא את כל מה שקשור להפרעת קשב בחיים האמיתיים.

מה זה בכלל מבחן TOVA?
TOVA הוא מבחן ממוחשב שאורך כ־20 דקות. אתה יושב מול מסך וצריך ללחוץ (או לא ללחוץ) בהתאם לצורות שמופיעות.
זה נשמע פשוט – אבל המשימות חוזרות על עצמן, הן משעממות בכוונה, והמטרה היא לבדוק:

כמה מהר אתה מגיב

כמה פעמים אתה מתבלבל

האם אתה מצליח להתמיד לאורך זמן

האם אתה מוסח בקלות

אז למה זה לא מספיק?
כי החיים לא מתנהלים כמו TOVA.
יכול להיות שתעבור את המבחן בלי בעיה – כי אתה לחוץ להצליח, כי יש לך אינטליגנציה גבוהה שמפצה, או כי פשוט באותו יום היית מרוכז.
ויכול להיות שתיכשל בו – כי אתה עייף, רעב, או סתם לחוץ – גם אם אין לך ADHD בכלל.

בנוסף, ADHD לא בא לידי ביטוי רק ביכולת ריכוז, אלא גם באימפולסיביות, קושי בארגון, דחיינות, חוסר ויסות רגשי – והמבחן לא בודק את כל זה.

אז מתי הוא כן עוזר?
TOVA יכול להיות כלי עזר נוסף בתוך תהליך האבחון. הוא נותן אינדיקציה מסוימת, אבל הוא רק חלק מהפאזל.
כשהוא משולב עם שיחה קלינית, שאלונים, והבנת התמונה המלאה – הוא יכול לחזק את ההתרשמות. אבל הוא לא מחליף אותה.

מה כולל אבחון להפרעת קשב?

אבחון להפרעת קשב וריכוז (ADHD) הוא לא בדיקה אחת עם תוצאה של "יש" או "אין". זה תהליך שבודק את כל התמונה – מי אתה, מה אתה חווה, ואיך זה משפיע על החיים שלך.

הוא נעשה על ידי איש מקצוע מוסמך – לרוב פסיכיאטר, נוירולוג או פסיכולוג קליני. בקופת חולים, גם רופא משפחה יכול לפתוח הפניה או לעיתים לבצע את האבחון בעצמו, בהתאם להכשרתו.

שלב ראשון: שיחה קלינית
זה החלק הכי חשוב. הרופא מדבר איתך על:

הקשיים שאתה חווה – ריכוז, ארגון, תפקוד יומיומי

ההיסטוריה שלך – איך היה בבית הספר, בצבא, בעבודה

האם התסמינים קיימים מילדות (כי ADHD הוא מצב התפתחותי)

האם זה מופיע בכמה תחומי חיים – ולא רק בלחץ או בתקופה מסוימת

שלב שני: שאלונים
כמעט תמיד תתבקש למלא שאלונים (ולפעמים גם בן משפחה או מורה):

שאלון Conners או ASRS (למבוגרים)

שאלונים נוספים על תפקוד רגשי, התנהגותי, חברתי

המטרה כאן היא לתעד בצורה מובנית את הסימפטומים, בעיניים שלך ובעיני הסביבה שלך.

שלב שלישי: מבחן ממוחשב (לא חובה)
בחלק מהמקרים מציעים לעבור מבחן כמו TOVA או MOXO – בדיקה שמודדת רמת ריכוז, תגובתיות, ויכולת להתמיד לאורך זמן במשימה פשוטה ומשעממת.
המבחן הזה לא מחליף את האבחון הקליני – הוא רק נותן עוד כלי עזר.

שלב רביעי: שלילת גורמים אחרים
לפעמים הבעיה היא לא ADHD אלא משהו אחר שיכול להיראות דומה – חרדה, דיכאון, בעיות שינה, או אפילו מחסור תזונתי (כמו ברזל או B12).
רופא מנוסה יבדוק גם את זה, כדי לא למהר למסקנות.

בסוף – החלטה טיפולית
אם בסוף התהליך מאובחנת הפרעת קשב, תוכל לקבל המלצות טיפול – תרופתיות, התנהגותיות, או אחרות.
במקרים מסוימים תוכל גם להגיש אבחון לצורך הקלות במבחנים או בעבודה, בהתאם לצורך.

האם אפשר לאבחן ADHD גם בגיל מבוגר?

כן, בהחלט. יותר מזה – הרבה מאוד אנשים מאובחנים לראשונה רק בגיל מבוגר, לפעמים בגיל 30, 40 או אפילו מאוחר יותר.

הסיבה? ADHD במבוגרים נראה אחרת ממה שרובנו רגילים לחשוב עליו. זה לא תמיד הילד שקופץ על השולחנות או לא יושב רגע בשקט. אצל מבוגרים, הסימפטומים יכולים להיות שקטים ומתוחכמים יותר – אבל לא פחות משפיעים.

למה זה קורה דווקא בבגרות?
ברוב המקרים, התסמינים היו שם תמיד – רק שלא קראו להם בשם.
הרבה מבוגרים עם ADHD תפקדו איכשהו בעזרת אינטיליגנציה גבוהה, הורים תומכים, מסגרות נוקשות או סביבה שמבנה להם את היום.
אבל כשהם יוצאים לעולם האמיתי – צריך לנהל זמן לבד, לעמוד בזמנים, לארגן את החיים, לווסת רגשות, להתמודד עם עומס. ושם פתאום הכול קורס.

בשלב הזה, אנשים מתחילים לחפש הסבר: למה אני מתפקד פחות טוב מאחרים? למה אני תמיד מרגיש שאני “כמעט מצליח”? למה הכול קשה לי יותר ממה שזה אמור להיות?

איך נראה ADHD אצל מבוגרים?
קושי להתמיד בפרויקטים לאורך זמן

דחיינות כרונית, כולל בדברים חשובים

חוויית עומס תמידית, גם אם אין הרבה משימות

קושי בארגון סביבת החיים (ניירת, בית, משימות)

נטייה לטעויות של חוסר תשומת לב

תנודות חזקות במצב הרוח, רגישות לביקורת

קושי לעקוב אחרי שיחה ארוכה או לשבת בפגישה מבלי לאבד ריכוז

חשוב להבין: ADHD במבוגרים הוא לא “שריד מהילדות”. זו הפרעה שממשיכה לאורך החיים – רק שהביטוי שלה משתנה.

אז מה עושים?
אם אתה מזדהה עם התמונה הזו, והקשיים שאתה חווה משפיעים על איכות החיים שלך – כדאי לפנות לאבחון מקצועי.
האבחון אצל מבוגרים נעשה על ידי פסיכיאטר או נוירולוג, וכולל שיחה קלינית, שאלונים ולעיתים גם בדיקות עזר.
הרבה פעמים, עצם האבחון נותן תחושת הקלה – כי סוף סוף יש שם למה שעובר עליך, וגם דרך להתחיל לטפל בזה.

איך אני יודע אם יש לי ADHD?

כדי לדעת אם יש לך ADHD (הפרעת קשב וריכוז), חשוב לשים לב לשני דברים עיקריים:

1. תסמינים שמופיעים באופן מתמשך
ה‑ADHD לא מתבטא רק בקשיי ריכוז. זו הפרעה נוירולוגית שיכולה להשפיע על ההתארגנות, השליטה בדחפים, היכולת להניע את עצמך לפעולה, ויסות רגשי, ועוד. הנה כמה סימנים שמופיעים אצל הרבה אנשים עם ADHD – במיוחד אם הם חוזרים על עצמם לאורך זמן, במצבים שונים:

קשיים בריכוז:

קושי להישאר מרוכז במשימות מונוטוניות או ארוכות

מוסחות בקלות מרעשים, אנשים, או מחשבות פנימיות

נטייה לטעויות “שטותיות” בגלל חוסר תשומת לב

חוסר ארגון ודחיינות:

שוכחים פגישות, משימות, או פרטים קטנים

מתקשים לעקוב אחרי משימות מורכבות

דוחים דברים לרגע האחרון, גם כשמבינים את החשיבות שלהם

אימפולסיביות ואי שקט:

נטייה לדבר בלי לחשוב או להפריע בשיחה

קושי להמתין בתור או לשבת לאורך זמן

תחושת חוסר שקט פנימי, במיוחד כשצריך להתרכז

עומס רגשי ומנטלי:

רגישות גבוהה לביקורת או לתחושת כישלון

שינויי מצב רוח חדים, נטייה להתפרצויות או להצפה רגשית

תחושה שאתה מתאמץ כל הזמן בשביל לשמור על תפקוד בסיסי

2. האם התסמינים פוגעים בתפקוד היומיומי
לא כל מי שמרגיש מוסח מדי פעם או דוחה דברים סובל מ‑ADHD. השאלה היא האם זה פוגע לך ביומיום:

האם אתה מתקשה לשמור על שגרה?

האם אתה מאבד שליטה על הזמן?

האם אתה מרגיש שאתה לא ממצה את היכולות שלך?

האם זה פוגע בלימודים, בעבודה, במערכות יחסים?

אם התשובה היא כן – ייתכן מאוד שכדאי לעבור אבחון.

איך מאבחנים?
האבחון נעשה על ידי רופא מומחה – בדרך כלל פסיכיאטר או נוירולוג, ולעיתים פסיכולוג קליני.
זה כולל ראיון קליני, שאלונים, ולעיתים גם מבחן ממוחשב כמו TOVA או MOXO.
המטרה היא להבין את התמונה המלאה – לא רק אם יש קושי בריכוז, אלא אם מדובר בדפוס עמוק שפוגע בתפקוד.

איך מאבחנים ADHD?

האבחנה של ADHD מתבססת על שילוב של כמה מרכיבים – היא אינה מתבצעת באמצעות בדיקה אחת, וגם לא באמצעות מחשב. למעשה, מדובר בתהליך קליני שמטרתו לבחון האם קיימת תסמונת של הפרעת קשב וריכוז בהתאם לקריטריונים המקובלים (למשל ב־DSM-5), ובהתאם להשפעה של אותם סימפטומים על התפקוד היומיומי של האדם.

המרכיבים המרכזיים של האבחון:
ראיון קליני מובנה עם פסיכיאטר, פסיכולוג או נוירולוג. כאן בודקים היסטוריה התפתחותית, תפקוד בלימודים, בעבודה וביחסים בין־אישיים, והאם הסימפטומים מופיעים מגיל צעיר ובמספר תחומי חיים.

שאלוני דיווח עצמי (ולעיתים גם דיווח של קרובים), כדי לקבל תמונה רחבה על תפקוד לאורך זמן.

כלים נוירו־פסיכולוגיים תומכים (כמו מבחן מוקסו או TOVA), שנועדו להמחיש דפוסי תגובה, אך אינם מחליפים את ההתרשמות הקלינית.

שלילת גורמים אחרים שיכולים להיראות דומים (כמו חרדה, דיכאון, בעיות שינה או עומס רגשי).

חשוב להבין: אבחון של ADHD הוא לא טכני. הוא לא "תוצאה שיוצאת חיובית או שלילית", אלא החלטה מקצועית שמבוססת על הבנה מעמיקה של האדם מול קריטריונים מוגדרים.

ומה קורה בפועל?
בפועל, האבחון משתנה לפי המסגרת:
בקופות החולים בדרך כלל מאבחן פסיכיאטר (לעיתים עם מבחן תפקודי), ובמסגרות פרטיות נהוג לשלב בין ראיון פסיכולוגי, שאלונים ומבדק ממוחשב.

בחלק מהמקרים, בעיקר כשרוצים לבקש התאמות בבחינות או זכאות מסוימת, נדרש גם מבחן אינטליגנציה או אבחון דידקטי נלווה.

לסיכום: אבחון טוב של ADHD לא בודק רק "אם יש קשב או אין", אלא שואל: איך האדם חי עם זה?, כמה זה מפריע לו? וכיצד אפשר לתרגם את התמונה הזאת לדרך טיפולית מדויקת.