FAQ Category: ADHD

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא מצב נוירו־התפתחותי שמלווה את האדם לכל אורך חייו, אבל הצורה שבה היא מתבטאת בילדות שונה לעיתים קרובות מהאופן שבו היא נראית בבגרות.

אצל ילדים

• התסמינים הבולטים הם לרוב היפראקטיביות ואימפולסיביות – תנועה מתמדת, קושי לשבת בשקט, קריאות ביניים בשיעור, רצון תמידי "להיות בתנועה".

• הקושי בקשב מתבטא בשכחה של מטלות, איבוד חפצים, והסחות דעת מהירות גם מפעילות אהובה.

• הסביבה (הורים, מורים) לרוב זו שמזהה את הקושי ופונה לאבחון.

אצל מבוגרים

• ההיפראקטיביות הגופנית פוחתת, ובמקומה מופיעה לעיתים אי־שקט פנימי – תחושה מתמדת של "עומס בראש" או צורך לעבור ממשימה למשימה.

• הקשיים מתמקדים יותר בניהול זמן, ארגון, ותכנון לטווח ארוך – למשל דחיינות כרונית, קושי לעמוד בלוחות זמנים, או קושי לשמור על סדר בעבודה ובבית.

• רבים מהמבוגרים מגיעים לאבחון רק אחרי שילדיהם אובחנו, או בעקבות קשיים מתמשכים בקריירה וביחסים בין־אישיים.

הגישה לאבחון

• בילדים – מתבצעת בדרך כלל על ידי פסיכיאטר ילדים, נוירולוג ילדים או פסיכולוג התפתחותי, תוך שיתוף הצוות החינוכי.

• במבוגרים – האבחון נעשה אצל פסיכיאטר מבוגרים או נוירולוג, תוך התמקדות בהיסטוריה התפקודית, ההשפעה על חיי היומיום, ולעיתים בדיקת קיום מצבים נלווים כמו חרדה או דיכאון.

ההבנה שהביטוי של ADHD משתנה עם הגיל מאפשרת התאמה של תהליך האבחון והטיפול – כך שההמלצות יהיו רלוונטיות לשלב החיים שבו נמצא המטופל.

📚 מקורות:

• האגודה הישראלית להפרעת קשב וריכוז – ADHD לאורך החיים.

• Infomed – אבחון ADHD בילדים ובמבוגרים.

• Dopaten – מדריך לאבחון ADHD במבוגרים.

המידע באתר דופטן אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך.

בישראל, כחלק מהליך האבחון של ADHD, נעשה שימוש במבחנים ממוחשבים סטנדרטיים שנועדו למדוד באופן אובייקטיבי את יכולות הקשב והריכוז. שני הכלים הנפוצים ביותר הם מבחן TOVA ומבחן MOXO, שלכל אחד מהם יתרונות ומאפיינים משלו.

🔹 מבחן TOVA

• מבחן ותיק ובינלאומי, בודק את היכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן בתנאי שעמום (גירויים חוזרים ונשנים).

• מודד ארבעה מדדים עיקריים: זמן תגובה, יציבות בתגובות, שגיאות של חוסר תגובה (פספוס גירוי) ושגיאות של תגובה מיותרת (אימפולסיביות).

• מבוסס על משימה פשוטה שחוזרת על עצמה, מה שמאפשר לאתר ירידות עקביות בערנות.

🔹 מבחן MOXO

• פותח בישראל ומשמש כיום גם במדינות נוספות.

• ייחודו בכך שהוא בודק את הביצועים תחת הסחות דעת ויזואליות ושמיעתיות, המדמות מצבים מהחיים האמיתיים (למשל, רעש בכיתה).

• מודד ריכוז, מהירות תגובה, אימפולסיביות, ויכולת לשמור על ביצועים גם בסביבה "מפריעה".

חשוב להבין ששני המבחנים הללו אינם קובעים לבדם את האבחנה. הם מהווים חלק ממערך אבחון רחב שכולל שיחות, שאלונים, תצפיות ובדיקות נוספות. מניסיון של הורים ומטופלים, המבחנים האלו יכולים לעזור לחדד את התמונה הקלינית, במיוחד כאשר יש פער בין מה שהמשפחה והמורים מדווחים לבין מה שנצפה בפועל.

📚 מקורות:

• האגודה הישראלית להפרעת קשב וריכוז – כלים לאבחון ADHD.

• Meuhedet – מבחני אבחון ADHD.

• Infomed – מבחן MOXO ומבחן TOVA.

המידע באתר דופטן אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך.

הליך האבחון של ADHD בישראל נועד לספק תמונה מלאה ומדויקת על מצבו של המטופל, תוך שילוב מידע ממקורות שונים – ההיסטוריה האישית, התצפיות, והמבחנים הסטנדרטיים. המטרה היא לא רק לאשר או לשלול אבחנה, אלא גם להבין את עוצמת ההשפעה על התפקוד היומיומי ולהתאים תוכנית טיפול אישית.

בפועל, תהליך האבחון כולל לרוב את השלבים הבאים:

1. שיחה ראשונית ואיסוף מידע

   • שיחה עם המטופל והוריו (במקרה של ילדים) על הרקע הרפואי, ההתפתחותי והמשפחתי.

   • שאלונים מובנים להורים, למורים ולעיתים גם למטופל עצמו, לבדיקת התסמינים בסביבות שונות.

2. בדיקות ומבחנים

   • מבחנים ממוחשבים כמו TOVA או MOXO להערכת קשב, ריכוז, תגובתיות ואימפולסיביות.

   • בדיקות נוספות לפי הצורך (למשל בדיקות שמיעה או ראייה) כדי לשלול סיבות אחרות לקשיים.

3. הערכה קלינית

   • נערכת על ידי אחד או יותר מהגורמים: פסיכיאטר ילדים ונוער, נוירולוג ילדים, פסיכולוג קליני/התפתחותי.

   • במקרים מסוימים נכללים גם יועצים פדגוגיים או מאבחנים דידקטיים, במיוחד אם יש חשד לקשיי למידה נלווים.

4. סיכום והמלצות

   • האבחנה (אם ניתנת) כוללת פירוט של התסמינים, מידת השפעתם, והצעה לתוכנית טיפול מותאמת – שיכולה לכלול טיפול תרופתי, הדרכת הורים, התאמות לימודיות או טיפולים רגשיים־התנהגותיים.

מניסיון של הורים ומטופלים, תהליך האבחון מרגיש לעיתים ארוך ומורכב, אך כאשר הוא מבוצע במלואו – הוא מאפשר התאמת טיפול מדויקת שמפחיתה תסכול ומשפרת איכות חיים.

📚 מקורות:

• Meuhedet – שלבי אבחון ADHD בישראל.

• האגודה הישראלית להפרעת קשב וריכוז – מדריך האבחון.

• Infomed – כלים ומבחנים לאבחון ADHD.

המידע באתר דופטן אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך.

רוב הילדים חווים מדי פעם חוסר ריכוז, פיזור דעת או חוסר שקט – וזה טבעי. השאלה המרכזית היא האם מדובר בהתנהגות שחורגת מגבולות הנורמה, מתמשכת לאורך זמן ומשפיעה באופן ממשי על איכות החיים של הילד ושל סביבתו.

מהניסיון בשטח, הורים נוטים לפנות לאבחון כשהם מזהים שורה של תסמינים שנמשכים לפחות חצי שנה, ושלא נובעים רק מאירוע זמני (כמו מעבר דירה או מתח לפני מבחן). הסימנים שגורמים לרוב לפנייה לאבחון כוללים:

• ירידה מתמשכת בהישגים הלימודיים למרות מאמץ והשקעה.

• תלונות חוזרות מהמורים או מהצוות החינוכי על חוסר שקט, קושי להקשיב או התפרצויות בשיעור.

• קושי משמעותי בארגון – למשל שגרות בוקר וערב שנמשכות הרבה מעבר לנורמלי ומלוות בעימותים.

• פגיעה בקשרים החברתיים – אימפולסיביות, קושי לשמור על גבולות במשחקים או אי־הבנות עם חברים.

מומחים ממליצים לשקול פנייה לאבחון כאשר התסמינים הללו נצפים בשתי סביבות לפחות (למשל, בבית ובבית־הספר), וכאשר הם גורמים לעומס רגשי או תסכול משמעותי לילד ולמשפחה.

השלב הראשון לרוב כולל התייעצות עם רופא ילדים או רופא משפחה, שיכולים להמליץ על המשך בירור אצל פסיכיאטר ילדים, נוירולוג ילדים או פסיכולוג התפתחותי. כך ניתן לוודא שההמלצות מותאמות אישית ושהן מתייחסות לכלל הגורמים האפשריים.

📚 מקורות:

• קופת חולים מכבי – הנחיות לאבחון ADHD בילדים.

• Meuhedet – מתי לפנות לאבחון ADHD.

• Infomed – אבחון ADHD ותסמיניו.

המידע באתר דופטן אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך.

הורים ומורים רבים מתארים רגעים שבהם הם תוהים אם ההתנהגות שהם רואים בילד היא "עוד שלב התפתחותי" או סימן למשהו שדורש בדיקה מעמיקה. הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אינה מתבטאת רק בקושי לשבת בשקט — היא משלבת תסמינים שנמשכים לאורך זמן, מופיעים במספר מסגרות (בית, בית־הספר, חוגים) ומשפיעים בפועל על התפקוד היומיומי של הילד.

בשטח, הורים מספרים על דפוסים שחוזרים על עצמם:

• קושי להתמיד במשימות – הילד מתחיל פרויקט בהתלהבות אך מתקשה לסיים אותו, גם אם מדובר בפעילות שהוא אוהב.

• שכחנות חוזרת – לא רק "שכחתי את המחברת" פעם ב־, אלא דפוס קבוע של איבוד חפצים, השארת משימות לא גמורות או דילוג על הוראות חשובות.

• חוסר ארגון – סביבת עבודה או חדר מבולגנים באופן שמקשה עליו למצוא חפצים או להתארגן בבוקר, גם עם תזכורות ועזרה.

• הסחות דעת תכופות – גם משימות קצרות נקטעות ע"י כל רעש או גירוי בסביבה, מה שמפריע ללמידה ולמשחק.

• קשיים חברתיים עקיפים – אימפולסיביות בדיבור או במשחק שגורמת לעיתים לאי־הבנות עם חברים.

מבחינת מומחים, הסימנים שמחייבים בדיקה הם אלו שנמשכים יותר מחצי שנה, מתרחשים ביותר מסביבה אחת, וגורמים לירידה משמעותית בתפקוד הלימודי, החברתי או המשפחתי. במקרים כאלו, מומלץ לפנות לאבחון מקצועי אצל נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או פסיכולוג התפתחותי, שיבדקו את כלל הגורמים האפשריים ויתאימו המלצות בהתאם.

📚 מקורות:

• האגודה הישראלית להפרעת קשב וריכוז – israeladhd.org.il

• Medico – מדריך אבחון ADHD medico.co.il

• Infomed – תסמיני ADHD בילדים infomed.co.il

המידע באתר דופטן אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך.