הורים הם השחקנים המרכזיים בתמונה – הרבה יותר מאבחון, רופא או תרופה.
כשהורה מצליח לראות את הילד מעבר להתנהגות, ולהגיב אליו מתוך הבנה ולא מתוך אכזבה – משהו עמוק משתנה בדינמיקה בבית.
🎯 אז מה זה דורש?
1. לשנות את נקודת המבט
להבין שהילד לא "עצלן", "מפונק" או "לא מתאמץ" – אלא פשוט מתקשה להפעיל את המערכת שמביאה אותו לביצוע.
דמיין שאתה צריך לשחות נגד זרם כל היום – ככה זה מרגיש לו.
2. לבנות שגרה פשוטה ובהירה
שגרה קבועה עם משימות קטנות, תזכורות ויזואליות, ואווירה שמקדשת תהליך – לא תוצאה.
3. לחזק – לא רק להעיר
ילדים עם ADHD שומעים כל כך הרבה "למה אתה לא?", שהם זקוקים פי כמה ל־"כל הכבוד שניסית".
4. להיות בקשר פתוח עם בית הספר
לא לחכות לאירועים קשים – אלא לבנות שותפות אמיתית עם הצוות החינוכי, על בסיס שקיפות ותחושת שליחות משותפת.
💬 משפט של אבא:
“ברגע שהפסקתי להילחם בו, וראיתי כמה הוא בעצמו מתוסכל – התחלנו לעבוד ביחד. הוא הרוויח אבא, ואני הרווחתי ילד.”
—
👪 בסוף, מה שהכי עוזר לילד עם ADHD זה לא להיות "רגיל" – אלא להרגיש שיש מבוגר אחד בעולם שלא מנסה לתקן אותו, אלא פשוט רואה אותו.