הרבה הורים מרגישים שמשהו "לא מסתדר" כבר בגיל 4 או 5 – הילד לא מצליח לשבת אפילו לרגע, מוסח מכל דבר, מתקשה להבין גבולות. השאלה שעולה היא: האם זה גיל שמתאים לאבחון?
התשובה מורכבת – אבל חשובה.
📌 קודם כל – אפשר, אבל בזהירות
אבחון ל־ADHD בגיל הגן (4–6) הוא בהחלט אפשרי, אבל נעשה בזהירות רבה, כי בגיל הזה טווח ההתנהגויות שעדיין נחשב "נורמלי" הוא רחב מאוד.
לדוגמה:
ילד אחד יושב בשקט במפגש ומצייר במשך שעה
ילד אחר קם, שואל שאלות, שוכח למה קם, מדבר תוך כדי, קופץ…
שניהם יכולים להיות ילדים בריאים לחלוטין – אבל אם ההתנהגות של הילד מפריעה להשתלבות שלו או בולטת מאוד ביחס לשאר הילדים – זה דגל אדום.
🔍 מתי כן כדאי להתחיל תהליך?
כשהילד לא מצליח להישאר במסגרת – אפילו לא ל־10 דקות
כשהגננת מעידה על קושי קבוע בהיענות להנחיות
כשההורים רואים קושי תפקודי גם בבית – אי שקט, התפרצויות, קושי בשינה, מוסחות קיצונית
במצבים כאלה, אפשר לפנות לרופא התפתחותי, פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים כדי להתחיל הערכה – גם אם לא יינתן מייד אבחון רשמי.
🧠 מה כולל האבחון בגיל צעיר?
ראיון עומק עם ההורים על הרקע ההתפתחותי
שאלונים לצוות הגן (למשל Conners)
תצפיות או אינטראקציה קלינית עם הילד
לעיתים – מבחן ממוחשב כמו MOXO
💬 ניסיון מהשטח:
מטפלים רבים מספרים שלא תמיד צריך "לתת אבחנה" בגיל צעיר – לפעמים מספיק לזהות את הכיוון, לתת המלצות, ולעקוב.
ילד שקשה לו היום לא בהכרח יהיה "מאובחן ADHD" מחר. אבל כשיש דפוס חוזר שמפריע לו לחיות טוב – לא כדאי לחכות שייכשל כדי לעזור לו.
אין לראות במידע באתר תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.
דופטן הוא תוסף תזונה, ולא תרופה. לפני התחלת שימוש מומלץ להיוועץ עם רופא, במיוחד אם אתה נוטל תרופות או מאובחן עם מצב רפואי.