שלושתן תרופות ל־ADHD, אבל הן מבוססות על חומרים שונים, משפיעות באופן שונה בגוף, ומרגישות אחרת למטופלים.
ריטלין (Methylphenidate), אטנט (Dexamphetamine) ואדרל (Amphetamine salts) שייכות כולן למשפחת הסטימולנטים – תרופות מעוררות שמגבירות ריכוז, ערנות ושליטה בדחפים.
עם זאת, כל אחת מהן פועלת במסלול נוירולוגי קצת שונה, ולכן התחושה שהן יוצרות יכולה להיות מאוד שונה מאדם לאדם.
ריטלין היא הנפוצה ביותר בארץ, ונחשבת לקו ראשון. היא מגיעה בכמה גרסאות – קצרות (ריטלין רגיל), בינוניות (LA), וארוכות טווח (כמו קונצרטה).
אטנט מבוססת על חומר אחר (דקסאמפטמין) ונחשבת "חלקה יותר" עבור חלק מהמטופלים – עם פחות תנודות בתחושת המיקוד.
אדרל פחות נפוצה בארץ, ומשלבת כמה סוגי אמפטמין. יש שמרגישים איתה ריכוז חד מאוד, אבל גם יותר תופעות לוואי.
כל אחד מגיב אחרת. אין תרופה "הכי טובה" – יש תרופה הכי מתאימה, בהתאם לתגובה האישית, למינון, ולאורך ההשפעה שנדרש.