לדופמין תפקיד מרכזי במערכת העצבים המרכזית, והשפעתו ניכרת הן בבריאות הנפשית והן בבריאות הפיזית. שיבוש באיזון הדופמין — בין אם ברמותיו ובין אם ברגישות הקולטנים שלו — יכול להיות קשור למגוון מצבים רפואיים.
מצבים נפשיים:
דיכאון – לעיתים קשור בירידה בפעילות מערכת התגמול הדופמינרגית, מה שמתבטא בחוסר הנאה (אנ-הדוניה), ירידה במוטיבציה וחוסר אנרגיה.
חרדה – חוסר איזון בין דופמין למוליכים עצביים אחרים (כמו סרוטונין) יכול לתרום לעוררות יתר או למתח נפשי כרוני.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) – קשורה לרמות נמוכות של דופמין באזורים מסוימים במוח, מה שמשפיע על מיקוד ושליטה בדחפים.
מצבים פיזיולוגיים:
פרקינסון – מחלה נוירולוגית שבה יש אובדן הדרגתי של תאי עצב שמייצרים דופמין ב־Substantia Nigra, מה שגורם להאטה בתנועה, רעד וחוסר יציבות.
תסמונות כאב כרוני – במצבים מסוימים נמצא קשר בין שינויים בדופמין לבין הגברת תחושת הכאב.
השמנת יתר – שיבוש במערכת הדופמין יכול להשפיע על תחושת השובע וההנאה ממזון, ולגרום לאכילת יתר.
הקשר בין דופמין למחלות אינו חד־משמעי — לעיתים מדובר בסימפטום של המחלה, ולעיתים באחד מהגורמים לה. לכן, כל התערבות לשיפור פעילות הדופמין צריכה להיות מותאמת אישית ובפיקוח רפואי.
📚 מקורות:
Dopaten – דופמין ומצבים רפואיים.
Harvard Medical School – Dopamine and health conditions.
National Institute of Neurological Disorders and Stroke – Dopamine-related disorders.
המידע באתר דופטן אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך.
