הורים ומורים רבים מתארים רגעים שבהם הם תוהים אם ההתנהגות שהם רואים בילד היא "עוד שלב התפתחותי" או סימן למשהו שדורש בדיקה מעמיקה. הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אינה מתבטאת רק בקושי לשבת בשקט — היא משלבת תסמינים שנמשכים לאורך זמן, מופיעים במספר מסגרות (בית, בית־הספר, חוגים) ומשפיעים בפועל על התפקוד היומיומי של הילד.
בשטח, הורים מספרים על דפוסים שחוזרים על עצמם:
-
קושי להתמיד במשימות – הילד מתחיל פרויקט בהתלהבות אך מתקשה לסיים אותו, גם אם מדובר בפעילות שהוא אוהב.
-
שכחנות חוזרת – לא רק "שכחתי את המחברת" פעם ב־, אלא דפוס קבוע של איבוד חפצים, השארת משימות לא גמורות או דילוג על הוראות חשובות.
-
חוסר ארגון – סביבת עבודה או חדר מבולגנים באופן שמקשה עליו למצוא חפצים או להתארגן בבוקר, גם עם תזכורות ועזרה.
-
הסחות דעת תכופות – גם משימות קצרות נקטעות ע"י כל רעש או גירוי בסביבה, מה שמפריע ללמידה ולמשחק.
-
קשיים חברתיים עקיפים – אימפולסיביות בדיבור או במשחק שגורמת לעיתים לאי־הבנות עם חברים.
מבחינת מומחים, הסימנים שמחייבים בדיקה הם אלו שנמשכים יותר מחצי שנה, מתרחשים ביותר מסביבה אחת, וגורמים לירידה משמעותית בתפקוד הלימודי, החברתי או המשפחתי. במקרים כאלו, מומלץ לפנות לאבחון מקצועי אצל נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או פסיכולוג התפתחותי, שיבדקו את כלל הגורמים האפשריים ויתאימו המלצות בהתאם.
📚 מקורות:
-
האגודה הישראלית להפרעת קשב וריכוז – israeladhd.org.il
-
Medico – מדריך אבחון ADHD medico.co.il
-
Infomed – תסמיני ADHD בילדים infomed.co.il
המידע באתר דופטן אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להתייעצות עם רופא או איש מקצוע מוסמך.