אטנט (Adderall): מה זה?  שימושים ותופעות לוואי

מהו אטנט?

אטנט הינו השם המסחרי של תרופה המכילה שילוב של מלחים של אמפטמין. התרופה משמשת בעיקר לטיפול בהפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות (ADHD – Attention Deficit Hyperactivity Disorder) וכן בנרקולפסיה (הפרעת שינה המתבטאת בהתקפי שינה פתאומיים).

בישראל, אטנט ניתן לרוב כאשר יש תופעות לוואי או חוסר תגובה לטיפול בריטלין (מתילפנידאט). התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית ומגבירה את פעילות הנוירוטרנסמיטרים דופמין ונוראדרנלין במוח.

הרכב התרופה

אטנט מכיל שילוב של ארבעה מלחי אמפטמין:

• אמפטמין אספרטט מונוהידראט
• אמפטמין סולפאט
• דקסטרואמפטמין סקרינאט
• דקסטרואמפטמין סולפאט

שילוב זה כולל תרכובות דקסטרו (D-amphetamine) ולבו (L-amphetamine) ביחס של 3:1, ומאפשר פעילות ארוכת טווח ויציבה יותר מאשר אמפטמין בודד.

התוויות רפואיות ושימושים

אטנט משמש בעיקר לטיפול ב:

1. הפרעת קשב וריכוז (ADHD) – הטיפול העיקרי והנפוץ ביותר, משפר את יכולת הריכוז, מפחית היפראקטיביות ואימפולסיביות.
2. נרקולפסיה – מסייע בהפחתת התקפי שינה פתאומיים.

יש לציין כי בישראל, אטנט מאושר בעיקר לטיפול ב-ADHD ונחשב לרוב כקו טיפול שני, לאחר ניסיון בתרופות אחרות כמו ריטלין או קונצרטה.

מנגנון פעולה

אטנט פועל על מערכת העצבים המרכזית בדרכים הבאות:

1. הגברת שחרור נוירוטרנסמיטרים – בעיקר דופמין ונוראדרנלין מתאי עצב.
2. עיכוב ספיגה מחדש של נוירוטרנסמיטרים אלה, מה שמגביר את ריכוזם במרווח הסינפטי.
3. עיכוב פעילות האנזים מונואמין אוקסידאז – האחראי על פירוק נוירוטרנסמיטרים.

התוצאה היא שיפור בקשב, בריכוז, בתכנון ובארגון, וכן הפחתה בהיפראקטיביות ובאימפולסיביות אצל אנשים עם ADHD.

מינון ואופן שימוש

המינון של אטנט נקבע באופן אישי בהתאם לגיל המטופל, חומרת התסמינים, ותגובה לטיפול. התרופה קיימת במספר צורות:

אטנט רגיל (שחרור מיידי):

• ילדים (גיל 6-12): המינון ההתחלתי המקובל הוא 5 מ"ג פעם או פעמיים ביום. ניתן להעלות בהדרגה עד 30 מ"ג ליום, בהתאם לצורך.
• מתבגרים (גיל 13-17): המינון ההתחלתי הוא לרוב 10 מ"ג ליום, וניתן להעלות עד 40 מ"ג ליום.
• מבוגרים: המינון ההתחלתי הוא לרוב 5-10 מ"ג, עם אפשרות להעלאה הדרגתית עד 60 מ"ג ליום במקרים קיצוניים, אך בדרך כלל לא עולים על 40 מ"ג ליום.

אטנט XR (שחרור מתמשך):

• מאפשר נטילה פעם ביום.
• המינון ההתחלתי לרוב זהה לזה של אטנט רגיל, אך הטווח הוא בין 5-30 מ"ג ליום.

הנחיות חשובות לשימוש:

1. יש ליטול את התרופה בבוקר, כדי למנוע הפרעות שינה.
2. אטנט XR ניתן לבלוע בשלמותו או לפתוח את הכמוסה ולפזר את התוכן על מזון רך.
3. יש לקחת את התרופה בזמנים קבועים.
4. אין להפסיק את הטיפול באופן פתאומי ללא התייעצות עם רופא.
5. צריכת מזון עשיר בחומציות (כמו מיצי פירות) עלולה להפחית את יעילות התרופה.

 

אטנט תופעות לוואי לטווח ארוך

אטנט עלול לגרום למספר תופעות לוואי:

תופעות לוואי שכיחות (מעל 10%):

• אובדן תיאבון וירידה במשקל
• נדודי שינה
• עצבנות וחרדה
• כאבי ראש
• יובש בפה
• עלייה בלחץ דם ובדופק

תופעות לוואי פחות שכיחות (1-10%):

• סחרחורת
• טשטוש ראייה
• עצירות או שלשול
• בחילה
• כאבי בטן
• שינויים במצב הרוח
• טיקים או תנועות לא רצוניות
• פריחה
• הזעה מוגברת

תופעות לוואי נדירות אך חמורות:

• הפרעות קצב לב
• עלייה חמורה בלחץ דם
• התקפי חרדה או פסיכוזה
• תסמונת סרוטונין (נדיר מאוד, בעיקר בשילוב עם תרופות אחרות)
• אלרגיה
• הגבלת זרימת דם (איסכמיה) לאצבעות הידיים והרגליים

בילדים, תופעת לוואי נוספת שיש לעקוב אחריה היא עיכוב בגדילה, אם כי מחקרים מראים שלרוב זוהי תופעה זמנית וחולפת לאחר הפסקת הטיפול.

התוויות נגד והתראות

אטנט אינו מומלץ לשימוש במקרים הבאים:

1. רגישות יתר לאמפטמינים או למרכיבים אחרים בתרופה.
2. מחלות לב וכלי דם כגון:
   • יתר לחץ דם חמור
   • מחלת לב כלילית
   • אי ספיקת לב
   • הפרעות קצב
   • היסטוריה של התקף לב
3. היסטוריה של שבץ מוחי.
4. תת פעילות של בלוטת התריס (Hyperthyroidism).
5. גלאוקומה (לחץ תוך עיני מוגבר).
6. מצבים פסיכיאטריים כגון:
   • אגיטציה חמורה
   • היסטוריה של התמכרות לחומרים ממכרים
   • טיקים מוטוריים או תסמונת טורט
   • פסיכוזה
7. הריון והנקה (יש להתייעץ עם רופא).
8. שימוש ב-14 הימים האחרונים בתרופות מסוג MAOIs (מעכבי מונואמין אוקסידאז).

אינטראקציות עם תרופות אחרות

אטנט עלול להגיב עם מספר תרופות, לכן חשוב ליידע את הרופא על כל התרופות הנלקחות:

1. מעכבי MAO – אסור לקחת אטנט יחד עם תרופות אלו או בפרק זמן של פחות מ-14 יום מהפסקת הטיפול בהן.
2. תרופות נוגדות דיכאון – במיוחד SSRI ו-SNRI, עלולות להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין.
3. תרופות להורדת לחץ דם – אטנט עשוי להפחית את יעילותן.
4. תרופות אנטי-פסיכוטיות – עשויות להפחית את יעילות אטנט.
5. תרופות המווסתות את רמת החומציות בקיבה – עשויות להשפיע על ספיגת אטנט.
6. תרופות משתנות (דיורטיקה) – עלולות להגביר את השפעת אטנט.
7. תרופות עם השפעה על מערכת העצבים המרכזית – כגון אלכוהול, משככי כאבים אופיואידים, תרופות להרגעה.

פוטנציאל התמכרות ושימוש לרעה

אטנט שייך לקבוצת תרופות בעלות פוטנציאל התמכרות גבוה (Schedule II בארה"ב). שימוש ממושך עלול לגרום לתלות פיזית ופסיכולוגית. חשוב לציין:

1. יש לקחת את התרופה בדיוק לפי הוראות הרופא.
2. אין להגדיל מינון ללא הנחיה רפואית.
3. אין לחלוק את התרופה עם אחרים, גם אם יש להם תסמינים דומים.
4. יש לאחסן את התרופה במקום בטוח ומוסתר מפני גישת אחרים.
5. הפסקה פתאומית לאחר שימוש ממושך עלולה לגרום לתסמיני גמילה.

שימוש באוכלוסיות מיוחדות

הריון והנקה

• הריון: אטנט שייך לקטגוריה C לפי ה-FDA, כלומר הסיכון לעובר אינו ידוע במלואו. השימוש בהריון יישקל רק כאשר התועלת עולה באופן משמעותי על הסיכון הפוטנציאלי.
• הנקה: אמפטמינים מופרשים בחלב אם ועלולים להשפיע על התינוק. מומלץ להימנע משימוש בתקופת ההנקה.

ילדים

• אטנט מאושר לשימוש בילדים מגיל 6 ומעלה.
• יש לעקוב אחר גדילה והתפתחות במהלך הטיפול.
• לא מומלץ לשימוש בילדים מתחת לגיל 6.

קשישים

מטופלים קשישים עשויים להיות רגישים יותר להשפעות אטנט, במיוחד להשפעות על הלב וכלי הדם. לרוב נדרש מינון התחלתי נמוך יותר ומעקב צמוד יותר.

מידע רוקחי

• צורות מתן:
  • טבליות במינונים של 5 מ"ג, 7.5 מ"ג, 10 מ"ג, 12.5 מ"ג, 15 מ"ג, 20 מ"ג, 30 מ"ג.
  • כמוסות בשחרור מתמשך (XR) במינונים של 5 מ"ג, 10 מ"ג, 15 מ"ג, 20 מ"ג, 25 מ"ג, 30 מ"ג.
• אחסון: יש לאחסן בטמפרטורת החדר (15-30°C), הרחק מאור, לחות וגישת ילדים.
• זמן מחצית חיים: 9-14 שעות (תלוי בגיל המטופל, מינון ופינוי התרופה).
• שמות מסחריים: אטנט, אדרל (Adderall), מיקסד אמפטמין סולטס, ושמות נוספים בהתאם למדינה.

אטנט לעומת תרופות אחרות ל-ADHD

בהשוואה לתרופות אחרות המשמשות לטיפול ב-ADHD:

לעומת ריטלין (מתילפנידאט):

• אטנט נחשב לעתים כבעל השפעה חזקה יותר
• אטנט פועל למשך זמן ארוך יותר (במיוחד גרסת ה-XR)
• פרופיל תופעות הלוואי שונה במקצת

לעומת סטרטרה (אטומוקסטין):

• אטנט פועל מהר יותר
• סטרטרה אינה ממריצה (stimulant) ולכן בעלת פוטנציאל התמכרות נמוך יותר
• סטרטרה פועלת במשך 24 שעות

הערות קליניות נוספות

1. ניטור: חשוב לעקוב באופן קבוע אחר לחץ דם, דופק, גדילה (בילדים ומתבגרים), משקל ומצב נפשי.
2. חופשות מהתרופה: חלק מהרופאים ממליצים על "חופשות מתרופה" בסופי שבוע או בחופשות מבית הספר/עבודה, כדי להפחית תופעות לוואי ולמנוע התפתחות סבילות.
3. הפסקת הטיפול: יש להפסיק את הטיפול בהדרגה ותחת פיקוח רפואי כדי למנוע תסמיני גמילה.
4. בדיקות לב: מומלץ לעבור בדיקת לב לפני תחילת הטיפול, במיוחד אם יש היסטוריה משפחתית של בעיות לב.
5. שינויים באורח חיים: הטיפול התרופתי יעיל יותר כאשר משולב עם:
   • טיפול התנהגותי
   • אימון מיומנויות ארגון וניהול זמן
   • תזונה מאוזנת
   • פעילות גופנית סדירה
   • היגיינת שינה טובה

סיכום

אטנט הוא תרופה יעילה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), המשפרת משמעותית את התפקוד היומיומי של אנשים רבים הסובלים מהפרעה זו. עם זאת, השימוש בה מחייב מעקב רפואי קפדני בשל פוטנציאל ההתמכרות ותופעות הלוואי האפשריות.

בישראל, לרוב ניתנת תרופה זו כאשר יש תופעות לוואי או חוסר תגובה לטיפול בתרופות אחרות כמו ריטלין. יש להתייעץ עם רופא לפני תחילת הטיפול ובמהלכו, ולדווח על כל תופעת לוואי או שינוי במצב.

חשוב לזכור כי אטנט אינו מרפא ADHD, אלא מסייע בניהול התסמינים, ובאופן אידיאלי הטיפול התרופתי צריך להיות חלק מתכנית טיפול רחבה יותר הכוללת גם התערבויות פסיכו-חינוכיות והתנהגותיות.